בידספיריט | חלק ממכתב בכתב יד וחתימת
חלק ממכתב בכתב יד וחתימת הרב אשר לעמיל שפיטצער הי”ד, אב”ד קירכדארף - נדיר - חלק ממכתב בכתב יד וחתימת הרב אשר לעמיל שפיטצער הי”ד, אב”ד קירכדארף. המכתב פגום, וישנו רק את החצי השני של המכתב. מכתבים ממנו נדירים ולא הופיעו במכירות פומביות. ר' אשר לעמיל שפיצר מופיע בסרטון הידוע של הכנסיה הגדולה שהתקיים בג' אלול תרפ”ג, בה הופיע גם מרן החפץ חיים ועוד גדולי עולם. ר' אשר לעמיל שפיצר השתתף בכינוס בתור נציג אגו”י בהונגריה. הרב אשר לעמיל שפיטצער הי”ד, אב”ד קירכדארף, נולד בשנת תרכ”ב בעיר ווערבוי. נכנס להישיבה הרמה בפרעשבורג בימי כהונת השבט סופר זצ”ל. לימים עבר לישיבה הגדולה באונסדארף ודבק ברבו הגדול בעל תולדות שמואל, הגאון ר’ שמואל ראזענבערג זצ”ל, והרבה חידושי תורת רבו נדפסו ממה שהעתיק תלמידו רבי אשר לעמיל. ידוע מאמר רבו הנ״ל, שיש לו שלשה תלמידים שעליהם העולם עומד. על התורה הרב ממאגענדארף (ר׳ יהושע בוקסבוים ־ גאלאנטא) על העבודה הרב מטירנוי (ר׳ שמואל דוד אונגר ־ נייטרא) ועל גמילות חסדים ר’ אשר לעמיל הנ״ל, שהיה מפורסם בעסקנותו בהרבה עניינים. למד גם אצל ר’ ישעיהו זילברשטיין זצ”ל אב”ד וייצן. היות שהיה בן עניים והיה צריך לפרנסה קבל עליו בבחרותו משרת מלמד תנוקות בק”ק מאנענדארף. לאחר נישואיו עסק בתורה בבית חותנו הגביר בק”ק גלאטאנא, והיה ת”ח גדול וחריף עצום, מהקנאים הגדולים המתנהג בחסידות ומטיף נפלא. בשנת תרנ”ה נתקבל לדומ”צ בק”ק פאפא, לרב ב”חברת הש”ס” שהיתה מפורסמת מאוד שהיו שם ת”ח גדולים ומפורסמים. שם עמד בראש כנגד המהרסים, ויצא בעוז נגד בית הכנסת העירוני אשר נבנה ע”י הרפורמי לעאפאלד לעוו שהיה בעברו רב בק”ק פאפא, ובו לא העמידו את הבימה באמצע. אנשי הקהילה רצו לקבלו שם לדיין ולמגיד בתנאי שיתפלל בבית הכנסת הנ”ל, אך הוא סירב לקבל את המשרה מטעם זה. בשנת תרס”ט נתקבל כאב”ד בעיר קירכדורף באונגארן, ונודע שמו לתהלה כמגיד מישרים ונואם בחסד עליון, וכה נבחר לשמש כנציג אגודת ישראל ומראשיה במדינות אונגארן וטשעכסלאוואקייא, והשתתף בכנסיה הגדולה בווינה בשנת תרפ”ג. בשנת תרפ״א נסעה משלחת של ״אגודת ישראל״ לאמריקה, חברי המשלחת היו, הרבנים: ר׳ דן פלוצקי בעל “כלי חמדה” זצ”ל, ר׳ אשר לעמעל שפיצער, ר׳ יוסף לעוו וד״ר מאיר הילדעסהיים וד”ר נתן בירנבוים. מטרת המשלחת היתה לייסד את אגדות ישראל באמריקה, ובכל מקום אשר מגיע נתקבל בכבוד ורב ונתכבד לדרוש בקרב יוצאי עסטרייך-אונגארן. בר”ח תמוז תרפ”ב השתתף הרב אשר לעמיל בוועידת טשאפ, והציע שם שלא ימהרו להחליט איסור על “אגודת ישראל”, אף שיש לו ביקורת על דברים מסוימים, היות שנמצאים ביניהם גאונים וצדיקים. והציע לשתף פעולה עם מנהלי האגודה בכל מדינה, על מנת לתקן את הדרוש תיקון. בעניין פעילות לטובת הישוב בארץ ישראל, הציע לתת לבית דינו של הרב זוננפלד לבדוק להגדיר אילו מהדברים הם נחוצים ואינם מתנגדים לדת היהודית. בסופו של דבר הוחלט שם שלא להתחבר עם ה”אגודה”. בסוף ימיו התגורר רבי אשר לעמיל בעיר נייטרא אצל בנו ר’ חיים יהושע, שם הסתתר בשנות החורבן, ומשם נשלח לאושוויץ ונהרג על קידוש ה’ בתאריך י”ט בתשרי תש”ה.