בידספיריט | כתב יד הספד על הגאון

כתב יד הספד על הגאון המקובל כמוהר”ר חביב דוד סתהון המכונה בכור סתהון זצ”ל. ארם צובה - טבריה (1907) תרס”ז. מחברת קונטרס בראשיתו נרשם”: את זה דרשתי ביום ער”ח שבט על שמועה אשר לא טובה הבאה... מעיה”ק טבריא מהרב הגדול מעוז ומגדול המקובל האלקי כמוהר”ר חביב דוד המכונה בכור סתהון זצ”ל ר”מ ור”מ בעיה”ק טבריא ת”ו העמוד הראשון של הדרשה נחתך ונפגם ברבע העליון של הדף וחסר מן הטקסט. הגאון רבי חביב דוד סתהון: נולד בטבריה בשנת 1827 (ה'תקפ”ז) לדוד ולמסעודה סתהון. סבו הוא הרב גבריאל סתהון, בן למשפחת רבנים שעלה מארם צובא, ולו שני בנים, חביב ודוד. הראשון נישא למסעודה בת הרב אהרון שבות הלוי, אולם נפטר ללא ילדים. אחיו דוד ייבם את האלמנה, אולם נפטר בטרם עת ממחלה. לאחר שנולד בנה, קראה לו אמו דוד על שם אביו וחביב על שם בעלה הראשון, והוסיפה לו את השם ”חיים” כסגולה. בצעירותו למד אצל הרב חיים שמואל הכהן קונורטי, ואצל סבו, הרב אהרון שבות הלוי, מחכמי ארם צובא, שעלה לארץ והתיישב בטבריה. בשנת 1857 (ה'תרי”ז) החל ללמוד בישיבת ”בית יעקב” בטבריה שנוסדה על ידי הגביר הרב יצחק גויטע מטריאסטה שבאיטליה. בשנת 1865 (ה'תרכ”ה) יצא לשליחות בערי מרוקו מטעם כוללות טבריה יחד עם הרב אברהם צבאח[1]. בחודש מאי 1873 (אייר ה'תרל”ג) יצא שוב לשליחות בצפון אפריקה, שם הגיע גם לג'יברלטר. נהג להתבודד וללמוד במערת אליהו הנביא ובקברו של רבי מאיר בעל הנס, ועסק גם בתורת הקבלה. את ימי הקיץ היה מעביר בכפר פקיעין, שם סחר עם המקומיים, והודות להשתדלותו הוקם בכפר בית כנסת לתושבים היהודים. כיהן במשך כ-30 שנה כאב בית דין בטבריה. בעקבות מגפת הכולרה, נמלט בחודש אוקטובר 1902 (תשרי ה'תרס”ג) מטבריה יחד עם בנו מרדכי למשך תקופה. שנה לאחר מכן בשנת 1903 (ה'תרס”ד) עבר להתגורר בחיפה, שם שימש כראש ישיבת ”אליהו” על שם אליהו הנביא, שייסד הגביר אברהם אדרעי ממצרים עד שנת 1905 (ה'תרס”ו). נודע בבקיאותו בצמחי מרפא, ובחיפה עסק בייצוא הצמח ”אל מחמודיה” (איסקומניה), המשמש לייצור צבעים. הלך לעולמו ב-29 בדצמבר 1906 (י”ב בטבת ה'תרס”ז), ונקבר בבית העלמין הישן ”כנסת ישראל” בחיפה, במערה המיוחסת לרבי אבדימי דמן חיפה. נישא בחייו פעמיים, ויחד נולדו לו חמישה בנים וארבע בנות. בתו חנה נישאה לרב ישראל שמואל ענתבי, מרבני טבריה, ובתו רחל נישאה למאיר בודוך (בודוק) משפחה צפתית וותיקה. תלמידו היה הרב יעקב חי זריהן. (3) דף. 6 עמודים כתובים. הדף הראשון פגום וחסר.