אוצר גדול. ומציאה של ממש ספריה קדושה כל הספרים מביתו ששימשו , הרב שמואל הומינר בעל עבד המלך הספריה כוללת לערך כ ...

אוצר גדול. ומציאה של ממש ספריה קדושה כל הספרים מביתו ששימשו , הרב שמואל הומינר בעל עבד המלך הספריה כוללת לערך כ 1000 ספרים בינהם לפחות סידור אחד תהילים , וחומשים ועוד רבות ספרים חשובים ,
אוצר גדול. מציאה של ממש. ספריה שלמה קדושה ומיוחסת, הכוללת לערך 1000 ספרים, מביתו של מוה"ר שמואל הומינר המכונה החפץ חיים של ירושלים, בעל עבד המלך. חלקם הגדול חתומים בשמו. חלקם עם הקדשות שנשלחו אליו. הרבה ספרים עם הגהותיו. קלסרים של צילומי ספרים נדירים. גם בהם נצפו הגהות. שנות הת"ר - ת"ש. בספרים משנות הת"ר נצפו הגהות ממנו וגם מאביו הגאון המופלא מבוני מאה שערים הרה"צ רבי מרדכי הומינר, שהיה מקורב להרה"ק צדיק הדור רבינו אליעזר אלפנדרי זיע"א. חלק מספרים אלו חתומים גם על ידי אביו. 

תוכן הספריה לא נבדק כראוי. נארז בזריזות ומאוחסן בירושלים. ומשם האיסוף או המשלוח. 

מצב הספריה טוב עד טוב מאד. כאשר ניתן לראות בתמונות. יש לציין כי נשמטו בתמונות כמה ספרים משאר מדפים, ולא הכל מצולם. 

חשוב לציין כי כרך אחד של ספר משנה ברורה שלו, מצולם כאן, אך בני המשפחה לקחו לזכרון קודש. רק כרך 1.הגאון הצדיק הרב שמואל הומינר [תרע"ד-תשל"ז], הרב יעקב הייזלר במאמרו בעיתון המבשר (תורני) מביא שביבי אור מדמות הענקים הזו שהתהלכה בירושלים, להלן קטעים מתוך המאמר:

    "מבין הצדיקים המופלאים, שהתהלכו בדור האחרון בירושלים של מעלה, בלטה לה באופן מיוחד דמותו הקדושה והגדולה, של האי גאון וצדיק רבי שמואל הומינר זצוק"ל. הצדיק המופלא רבי שמואל היה ידוע כעובד ה' מנעוריו, וכצדיק נשגב ובעל השגות גדולות בעבודת ה', אשר כל ימיו היה דבוק בהשי"ת ובמצוותיו בצורה מופלאה, כשאינו מסיח דעתו ולו לרגע אחת ממצוות "שיויתי ה' לנגדי תמיד". שולט הוא על מחשבותיו, דיבוריו ועיניו, לבל יחשוב וידבר, או יראה ח"ו דברים האסורים. רבים מעובדי ה' בדורו, היו מכנים אותו בכינוי 'החפץ חיים השני', או ה'חפץ חיים דירושלים', כשבדמותו הגדולה השתקפה דמות של צדיק יסוד עולם ו'עובד ה" כחד מקמאי ממש".

    "הגה"צ רבי משה שמעון וינטרוב זצ"ל, סיפר מה ששמע מרבי שמואל בעצמו, כי פעם לווה רבי שמואל אלפיים לירות, ונקבע שהמלווה יבוא ביום פלוני לביתו של רבי שמואל, לקבל את הכסף. בהתקרב מועד הפירעון ניסה רבי שמואל להשיג את הכסף שיצטרך להחזיר, אך לשווא. אחר שקיים את מצוות ההשתדלות אמר: "אני את שלי עשיתי, ומעתה אני תולה ביטחוני בהקב"ה בלבד". שעה קודם פירעון ההלוואה, יושב רבי שמואל במנוחה בביתו… והנה הגיעו חמש דקות קודם, נכנס יהודי לרבי שמואל להפקיד סכום כסף אצלו, כשהוא נותן לו רשות להשתמש בו כרצונו. והנה הסכום היה אלפיים לירות בדיוק! המפקיד יצא מביתו, ומיד ראו את המלווה נכנס לגבות את חובו…".

    וכה נמצא כתוב ברשימותיו של רבי שמואל הומינר: "נענשנו בעכברים. קודם הסתובבו במטבח, ואח"כ נכנסו גם לבית. ונצטערתי מאוד לדעת, על איזה דבר בא לנו עונש זה. עד שהאיר ה' את עיני, וראיתי בפרק שירה כתוב 'עכבר אומר: ואתה צדיק על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי'. ולכן התברר בס"ד פשוט, שהוא לעורר אותנו שנרגיש מאוד להתבונן בכל דבר ייסורים הבאים עלינו, הן קטן והן גדול, להצדיק דינו ית' בלב שלם…".

החותם הראשון: הרב צבי (הירש) הכהן קופשיץ [תרנ"ו-תשל"ו], נולד בפטריקוב. היה מתלמידי "הסבא מסלובודקה". בכ' באלול תרפ"ד (1924) עלה עם גרעין תלמידי ישיבת סלובודקה והיה בין ששת התלמידים הראשונים שייסדו את ישיבת חברון בעיר חברון. בשנת תרפ"ז (1927) נישא לחיה רוחמה, בת הרב שמואל הלל שינקר ונכדת הרב זוננפלד. 

    בסוף שנות ה-20 מינהו הרב זוננפלד כר"מ בבית היתומים דיסקין, על פי הצעת ראש ישיבת חברון הרב משה מרדכי אפשטיין. הרב זוננפלד הקפיד שלא למנות קרובי משפחה, ולכן בתחילה לא סיפר לו הרב אפשטיין במי המדובר ורק לאחר שתיאר את מעלותיו והתאמתו לתפקיד גילה לו את שמו. הרב זוננפלד חרג ממנהגו ומינהו לתפקיד, והוא שימש בו עשרות שנים. בשנות ה-40 הוצע לו על ידי הרב אייזיק שר לכהן כמשגיח בישיבת סלבודקה שהקים בבני ברק, אולם הוא סירב להצעה.

    כל בניו למדו בישיבת חברון. למרות שהמשפחה התגוררה בדירת חדר קטנה הקפיד שכל בניו יישנו בבית ולא בפנימיית הישיבה כדי שיוכל להשגיח עליהם מקרוב. בשנות ה-40 התגייסו רבים מצעירי ירושלים החרדים לפעילות בארגוני המחתרת היהודיים. הכינוסים שנועדו לגייס את הצעירים נערכו בעיקר בשעות הלילה. בעקבות זאת נהג הרב קופשיץ ללמוד בכל ערב בבית המדרש של ישיבת חברון שבשכונת גאולה, כדי להשגיח על בניו שם.

    למרות הצפיפות הרבה בביתו אימץ עם אשתו את בת אחותה, שנפטרה בצעירותה. לימים היא נישאה לרב חיים שאול קרליץ. אימץ יתום נוסף, קרוב משפחתו, שעלה לבדו לישראל. החזון איש שידך את בתו לאה לרב נסים קרליץ. על מצבתו נכתב: "מסר נפשו לגדל בניו ובנותיו לתורה ויראת שמים מתוך עוני ודוחק גדול בתפילה ובתעניות". שימו לב האיסוף יהיה על חשבון הקונה מירושלים,