בידספיריט | מכתב מהגאון ר' אליהו חזן

מכתב מהגאון ר' אליהו חזן אב”ד נא אמון אל רבה של ירושלים הגאון ר' שמואל סלאנט. במכתב שלפנינו מודיע הר”א חזן לר' שמואל סלאנט :”כי שד”ר כולל חסידים בירושלים אשר בא לאלכסנדריא לקבץ על הגבאות נלב”ע בבית החולים של קהלת אלכסנדריא ולא ברור מה עלה בגורל המעות שעמו אם נשלחו על ידו לעיה”ק אם לאו, אנחנו חיפשנו בעזבונו ולא נמצא מאומה רק מלבושיו”. לפיכך מבקש ר' אליהו חזן מהרש”ס לחקור אחר יורשיו כדי לשלוח להם את ממטלטליו :”ואם יש להם ידיעה אודות המעות יודיעונו כדי לחקור ולדרוש איפה הם”. בתחתית הגליון (אחר החתימה) מצרף הר”א חזן ”שלמא רבא” לגיסו הרב ר' שלמה ברדקי נ”י חתנו של הרש”ס. ר' אליהו חזן היה חתנו של רבי ישעי' ברדקי מנהיג העדה האשכנזית בירושלים ואביו של הרב שלמה הנ”ל. רבי אליהו בכור חזן (תר”ח, 1848[1] – תרס”ח, 1908) היה אב בית דין בירושלים, החכם באשי ורבה הראשי של טריפולי שבלוב, רבה הראשי של אלכסנדריה שבמצרים ומחבר ספרים. נולד לר' רפאל באיזמיר שבטורקיה בשנת תר”ח, 1848, בן למשפחת רבנים מאצולת יהדות ספרד אשר מיוחסת לבית דוד. סבא רבא שלו היה הרב רפאל יוסף חזן, סבו היה הרב חיים דוד חזן (מחבר שו”ת נדיב לב). הסב כיהן בתור הראשון לציון והחכם באשי (שתי המשרות אוחדו על ידי הרב חיים דוד חזן). נישא לדינה, בתו של רבי ישעיה ברדקי מירושלים. בהיותו כבן 18, בראשית שנת תרכ”ו (1865), מונה לסופר ומזכיר בית הדין הספרדי בירושלים ובשנת תרכ”ט (1869), התמנה לכהן כחבר בית הדין של רבי אברהם אשכנזי יחד עם רבי רחמים יוסף פרנקו. בתום אותה השנה התמנה לאב בית דין בירושלים, ועל אף גילו הצעיר התבקש לשמש כבורר בוויכוח בין כולל הספרדים בירושלים לבין קוני מס השחיטה (המכונה 'גאבילה') בהתאם לסמכותו התורנית. בשנת תר”ל יצא כשד”ר לערי אירופה. בין השנים תרל”ד, 1874 - תרמ”ח, 1888 כיהן רבי אליהו כרבה הראשי של יהדות טריפולי והיה הראשון מבין רבני לוב אשר נשא את התואר ”חכם באשי”. בשנת תרמ”ח, 1888 התמנה רבי אליהו לרבה הראשי של אלכסנדריה (נוא אמון, בספרות היהודית) וכיהן בתפקיד זה כעשרים שנה, עד יום מותו. חיבר ספרים רבים וביניהם: תעלומות לב” - חלקו הראשון יצא בליוורנו בשנת תרל”ט, 1879, וחלק שני יצא בשנת תרנ”ג, 1893, חלק שלישי יצא בנא אמון בשנת תרס”ג, 1903 וחלק רביעי יצא בשנת תרס”ז, 1907. ”נווה שלום” - המכונה ”מנהגי נא אמון”, יצא בנא אמון בשנת תרנ”ד, 1894. ”ישמח לב” - יצא לאור בליוורנו בשנת תרל”ד, 1874. ”אספת דינים” - יצא בנא אמון בשנת תרס”ב, 1902. ”תהילה לדוד” - קונטרס לרגל חנוכת בית חולים באלכסנדריה, יצא בנא אמון בשנת תרנ”ב, 1892. ”דבר אליהו” - על סדר הגט, נתפרסם בתוך הספר ”בן שלמה” של רבי שלמה חזן. ”זיכרון אליהו” - פירוש על ”המקח והממכר” לרב האי גאון, מצורף לספרו ”תעלומות לב”. ”קונטרס הכללים” - כללים בפסיקת הלכה והכרעה בין תקדימים וסמכויות, מצורף לספרו ”תעלומות לב”. ”קונטרס ראשית לימודים” - תשובות ודברי תורה שחיבר בימי צעירותו, מצורף לספרו ”תעלומות לב”.