בידספיריט | כתב יד תשובה בהלכה מהגאון

כתב יד תשובה בהלכה מהגאון רבי אליהו ילוז ראב”ד לעדת הספרדים בטבריה, אל הגאון ר' יחיאל מיכל היילפרין אב”ד הקהילה האשכנזית בטבריה. תשובה [37] שורות בענין הגמ' בחולין ”חמצן של עוברי עבירה אחר הפסח מותר מיד מפני שמחליפין”. מבאר ומלבן את פסק מרן הבית יוסף שחמצם של עוברי עבירה האם מותר מיד או שמא אסור כי מחליפין את השאור. חותם: ”הצעיר אליהו ילוז” הרב אליהו ילוז (ה'תר”ך, 1860 – כ”ב באלול ה'תרפ”ט, 27 בספטמבר 1929) היה רב, פוסק הלכה, ואב בית דין בטבריה . נולד בשנת ה'תר”ך (1860) בעיירה מזגידה שבמחוז תאפילאלת שבמרוקו לרב אברהם ולחנה ילוז. בשנת ה'תרל”ג (1873) החלה משפחתו במסע עלייה לארץ ישראל. לאחר מסע שארך כשנה וכלל עצירות בעיר פאס, טנג'יר ואלכסנדריה, התיישבה המשפחה בטבריה. בשנת ה'תרל”ה (1875) נשא לאישה את שמחה, בתו של הרב דוד א-סודרי. את השנים הבאות הקדיש ללימוד תורה והתעמק בהלכה. בשנת ה'תרמ”ב החל לדרוש בבית הכנסת הגדול שבעיר טבריה לבקשת רבני העיר. בשנת ה'תר”ן (1890) יצא כשד”ר לשליחות בערי מרוקו מטעם קהילת טבריה. במסעו שארך כשלוש שנים עבר בערים הגדולות פאס, מקנס, צפרו וטנג'יר, ולמד עם חכמי ורבני הקהילות. כשחזר משליחותו בשנת ה'תרנ”ג (1893) מונה כחבר בית הדין של טבריה, ולאחר מספר שנים מונה לאב בית הדין, תפקיד בו שימש עד סוף חייו. בשנת ה'תרנ”ט יצא לשליחות נוספת לערי צפון אפריקה. למסע זה התלווה אליו בנו, הרב יוסף חיים ילוז. בתחילת שנת ה'תרס”ג פרצה בטבריה מגפה, והוא עבר עם משפחתו לכפר פקיעין והתגורר שם כשנה. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, נעצר עם משפחתו על ידי הממשל הטורקי, מכיוון שהיו בעלי אזרחות בריטית. המשפחה נשלחה לאי כרתים יחד עם יהודים רבים, שם מונה הרב ילוז למנהיג הגולים. כאשר נכבשה ארץ ישראל על ידי הבריטים, חזרה המשפחה לטבריה. לאחר מאורעות תרפ”ט (1929), נחלש וחלה, ובכ”ב באלול ה'תרפ”ט נפטר. לאחר מותו, בשנת ה'תרצ”ג, הוציא לאור בנו הרב יוסף חיים ילוז את הספר ”תולדות אליהו” על חיי אביו.