בידספיריט | חמדת ימים - מנהגים ותפילות
חמדת ימים - מנהגים ותפילות בקבלה מיוסדים מרבינו האר”י - ויניציאה תקכ”ג. 3 חלקים. ספר חמדת ימים וניציאה תקכ”ג - הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, הספר רצוף תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר”י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ”א [1731]. סביב הספר הקבלי החשוב נוצר פולמוס. במאה ה-18 הייתה מחלוקת עזה בעניין שבתאות הספר, שקיבלה פרסום במסגרת התנגדותו החריפה של רבי יעקב עמדין (היעב”ץ) בפולמוס על שבתאותו של רבי יהונתן אייבשיץ, כך כתב ”הצצתי בו שעה מועטת ונרתעתי לאחורי, אז ידעתי מה טיבו ושמץ מינות ש”ץ שר”י המובלעת בתוכו בשקוצים ורמזים אין מספר” חלק מאדמו”רי החסידות סברו כי אפשר ללמוד בספר ואף לנהוג בחלק מן המנהגים שכתובים בו, תוך הסתייגות מחלקים שזוהו במפורש עם שבתאות. לעומתם בשנת ה'תרנ”א (1891) יצא לאור הספר כבוד חכמים שמטרתו ”להשיב כבוד לחכמי האמת (מחבר הספר חמדת ימים), על ידי מלחמת מצווה במלעיביהם ולהחזיר עטרה ליושנה” (שער הספר). הספר הוא בעל חשיבות לתרבות היהודית של היום, שכן הלכות ומנהגים רבים נלקחו ממנו הלכה למעשה. תוכנו של הספר רצוף במאמרי מוסר והתעוררות על פי דרך הקבלה. הוא אחד המקורות לחידוש מנהגי החג ט”ו בשבט בדורות האחרונים, והמקור לתיקון ליל שביעי של פסח המקובל בקהילות הספרדים. בהוצאות החדשות מובאות בתחילת הספר רשימה של עשרות מנהגים שנשתרשו בעקבות ה”חמדת ימים” כאשר הוא המקור היחיד הידוע למנהגים אלו. השימוש בספר נפוץ ומקובל בעיקר בין חכמי הספרדים, ומנהגים קבליים שונים שמקורם בספר השתרשו בכל קהילות ישראל. גם בחוגי החסידות לא הייתה תמימות דעים באשר לספר, היו שוללים והיו מזכים. התנגדות חריפה הובעה בידי אדמו”רי קומרנא בספריהם, וזידיטשוב. דעה חיובית אודות הספר הביע רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון מווילנה, באומרו כי מאחר שהגר”א שיבח מאמר המופיע בספר, אם כן אין לדבר דברי גנאי על הספר. גם רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא כתב בצוואתו הנדפס בספרו יסוד ושורש העבודה ללמוד בספר. הרב שלמה אלישיב [בעל הלשם] הגדירו כ”אחד מקדושי עליון”. הספר, במהדורה משנת ה'תשס”ג (2003), נפתח בהסכמתו של הרב עובדיה יוסף: ”לא ייכנס בלבי התלהבות מקדושת שבת ויום טוב, אלא על ידי קריאה בספר התורה הזה”. וניציאה תקכ”ג 3 חלקים ב 3 כרכים. חלק ראשון: לשבת קודש. קכ”ט דף. חלק שני: לראש חודש. ק”ט דף. חלק שלישי: למועדים. צ”ז דף. מצב טוב - בינוני. נייר עבה ומשובח. סימני עש בעיקר בחלק שני. כרריכות בד ישנות זהות.