בידספיריט | קבלה. ספר 'מצרף לחכמה' להיש”ר

קבלה. ספר 'מצרף לחכמה' להיש”ר מקנדיאה השגות ומענה על ספר ”בחינות הדת”. - [בסיליאה] הנאו שפ”ט [1629].   מהדורה ראשונה. ספרו של היש”ר מקנדיאה, ”מצרף לחכמה” - הנאו שפ”ט - הינו מראשוני החיבורים המדברים בשבח תורת הקבלה והוא השגות ומענה לספרו של רבי אליהו דלמדיגו ”בחינות הדת” המפקפק באמיתות תורת הקבלה. בהקשר לכך מסופר כי עיסוקו בתורת הקבלה החל בעקבות פגישה עם רבי יעקב בן נחמיאש, מחכמי קושטא בזמנו, בה הודה כי למרות ידיעותיו המופלגות בפילוסופיה הוא מחבב את תורת הקבלה, והוכיחו כי תורת הקבלה דומה לפילוסופיה של אפלטון. אחר כך, בדרכו לפולין, פגש ברבי שלמה בן ערבי, רב העיר יאשי שבנסיכות מולדובה ורופאו של הנסיך המושל, אצלו למד קבלה ורפואה במשך 11 שנים מ-1619.  הרב יש”ר מקנדיא, - יוסף שלמה רופא, שם משפחתו היה דלמדיגו, (נכדו של ר”א דלמדיגו בעל ”בחינת הדת”). היה אב”ד ור”מ המבורג ואמסטרדם, וגדולי חכמי ישראל כיבדוהו מאד: החיד”א בשם הגדולים מונה שבחו, :”מהר”ר  יש”ר מקאנדיא. הרב הנזכר היה חכם בכל החכמות ומופלג בכל חכמה מספר תשבורת (הנדסה, גאומטריה) פילוסופיא תכונה (אסטרונומיה) הגיון (לוגיקה) רפואה, וחכם בתורה בפלפול הש”ס ופוסקים, ודרשן מופלא, ודעתו רחבה”  החו”י קנב', התוי”ט ריש ברכות, הגר”ז [בעל התניא] בסידורו סדר הכנסת שבת. המטפחת ספרים ליעב”ץ. רבינו הש”ך יו”ד פט' מביא ממנו להלכה. בהקדמה למצרף לחכמה (מהדורה מאוחרת) כתוב: ”כותבי תולדותיו של הגר”ז אומרים שהיה בקי מאד בספרי יש”ר וחבבם מאד כשדה מלא כרכום, וגם כותבים כי הגאון האלהי אבינו רכב ישראל ופרשיו ניהו כבוד אליהו מוילנא זצ”ל היו ספרי יש”ר שגורים על לשונו והיו יקרים אצלו כבבת עינו”. [לו] דף. הקונטרס נדפס עם שער נפרד וספירת דפים מיוחדת בתוך הקובץ תעלומות חכמה.  מצב טוב - בינוני. מעט נקבי עש נקודתיים חלקם מולאו בנייר בשיקום אומנותי.