מכתב ידידות מהגאון רבי יוסף צובירי אל הראשל"צ רבינו עובדיה יוסף. אודות הכתרת מרן כרבה של תל אביב. (תשכ"ט)

מכתב ידידות מהגאון רבי יוסף צובירי אל הראשל"צ רבינו עובדיה יוסף. אודות הכתרת מרן כרבה של תל אביב. (תשכ"ט)
מכתב ידידות מהגאון רבי יוסף צובירי אל מרן הראשל"צ רבי עובדיה יוסף.

אודות הכתרת מרן כרבה של תל אביב. (תשכ"ט). במכתב כותב הרב צובירי

במכתב כותב הרב צובירי :" לאחר שזכינו לחזות ולשמוח שמחה של מצוה בהכתרת כבוד תורתו כרבה הראשי של עיה"ק תל אביב רבתי, הנני מביע בזה בשמי ובשם בני קהילתי יהדות תימן במרחב ת"א יפו והסביבה, מיטב הברכות והאחולים הלבביים...

כ"ד המברף בפה מלא תהלה, ובלב רוחש הערכה והוקרה כנה.  יוסף יעקב צובירי.

הרב יוסף צובירי - היה פוסק תימני, רבה של העדה התימנית בתל אביב.

נולד בצנעא בירת תימן ליעקב צוברי. את ראשית לימודיו התורניים עשה אצל תלמידי חכמים מהעיר צנעא, בישיבת בית אלאוסטא שהקים ר' שלום בן אהרן הכהן, בראשות הרב סעיד עוזרי, שהיה רבו המובהק.

בגיל 27 בשנת תש"ד (1943) עלה הרב יוסף עם משפחתו לישראל והתיישב בשכונת כרם התימנים שבתל אביב, שם כיהן כרב בית הכנסת "אגודת אחים" ועסק בהוראה ובמתן שיעורים בהלכה ובמדרש. כעבור שלוש שנים נתבקש לעבור לשכונת התקווה כדי לעמוד בראש בית הכנסת "אגודת אחים". בשכונת התקווה לימד בבית ספר תנ"ך, משנה ותלמוד. לאחר שהרב שלום יצחק הלוי, שהיה הרב הראשי של יהודי תימן בתל אביב, עזב את העיר, השתדל הרב אברהם חייבי (מהדמויות הבולטות בקרב העדה התימנית בתל אביב) למען הרב צובירי כדי שהוא ימונה כרב העדה התימנית בעיר. לשם כך, הוא לימדו בביתו את כל מלאכת השחיטה והניקור ודיני הטריפה הלכה למעשה היות שהם היו נצרכים לכל מורה הוראה. בשנת תשי"ב (1952), בגיל 36, נבחר לרב הראשי ליהודי תימן בתל אביב והסביבה.

נפטר ב ב' אב תש"ס בגיל 84.

מחיבוריו:

מסורת מדויקת – על דקדוק הקריאה בתנ"ך

סידור כנסת הגדולה – על ספר זה זכה בפרס לספרות תורנית

מגיד מראשית – על אגדה של פסח ועשיית הסדר

ויצבור יוסף בר – על ארבעת חלקי שולחן ערוך

אמונת ה' – יש המייחסים אותו לרב צוברי[1], על פי יחוס זה חיבר אותו בהיותו צעיר בן 18, ספר המגן על "הזוהר" והקבלה כנגד הרב יחיא קאפח אשר יצא כנגד הקבלה בספרו מלחמות ה'

פירוש על התלמוד – טרם ראה אור