בידספיריט | הכיפה הקדושה של כ”ק אדמו”ר

הכיפה הקדושה של כ”ק אדמו”ר מקראלי זיע”א. הפריט הופקד לידינו על ידי רב ת”ח גדול מו”צ בעיה”ת בני ברק יע”א. לקונה תינתן האפשרות לקבל את אישורו על אמיתות הפריט. האדמו”ר מקארלי. רבי יצחק צבי משה מוזס חי בין השנים ה'תש”ח - ה'תשע”ט נולד בקראלי שברומניה בכ”ו בתשרי ה'תש”ח לרבי אביגדור מוזס מחשובי תושבי קראלי ולבינה. בי”ט בטבת ה'תשי”ט עלה עם משפחתו לארץ ישראל, בארץ היה אביו מוכר כיוצא קהילות טשערטעז-גמזו. בגיל 17 קיבל היתר הוראה מחברי בד”ץ העדה החרדית. היה תלמידו המובהק של האדמו”ר משומרי אמונים וכן הסתופף בצל רבי חיים מרדכי מנדבורנה ורבי אהרן רוזנפלד מפינסק קרלין. לאחר פטירת אביו בא' בחשוון תשנ”ח הכתירו האדמו”ר מצאנז ז'מיגראד לכהן כגאב”ד קראלי, לאחר שסירב לכהן באדמו”רות. לאחר הסתלקות רבו האדמו”ר משומרי אמונים התעטר בעול האדמו”רות. והתפלל בבית המדרש של קהל שטפנשט ברחוב מהרש”ל בבני ברק בראשות הרב אברהם יעקב סלומון הוא פתח כולל בשם 'אור אביגדור' על שם ספרו של אביו. נודע בתפילותיו. - הגה”צ זצ”ל נולד בכ”ו תשרי תש”ח, בעיר קראלי שברומניה, לאביו הגה”צ רבי אביגדור זצ”ל רב העיר קראלי [תלמיד הרה”צ מביקסאד], שהתמנה לרב שם לאחר מלחמת העולם השניה, משך שלש עשרה שנה. ולאמו מרת בינה בת הרה”צ יצחק צבי גרינוולד ממשפחת בעל ערוגות הבושם. עוד בעירו קראלי למד בילדותו חצי יום בבית הספר הכללי שבעיר, ואחרי הצהרים היה בחיידר שהיה בעיר בניהולו של אביו רב העיר. היה הילד היחיד בעיר שהוציא את פאותיו בפומבי למרות שהגויים לעגו והקניטוהו לא פעם על כך, אביו היה משחד את מנהל בית הספר בבקבוקי בירה וויסקי כדי שלא יצטרך לבוא לבית הספר בשבתות ומועדי ישראל. בהיותו בגיל 10 גלה למקום תורה ללמוד בעיר סאטמאר בת”ת של הגה”צ רבי שמריהו יוסף דייטש זצ”ל רבה של העיר (ולימים בפ”ת), והתאכסן אצל דודו. כשהיה בגיל 12 עלתה משפחתו לארץ ישראל, שם שוכנו במושב גמזו, הגאון הרב אברהם ברוך רוזנברגר זצ”ל שהיה רב המושב מינה את אביו למנהל ואחראי על עניני הדת והחינוך במושב, בהמשך למד בת”ת סאטמאר בירושלים, שם אף זכה להיבחן על תלמודו אצל האדמו”ר הרה”ק רבי יואל מסאטמאר זצ”ל, שהתפעל מאוד מידיעותיו הרחבות ומהבנתו העמוקה, ואף שיבחו על כך אצל המנהל שם, ואף התבטא ש'עדיו לגדולות'. אביו הגה”צ רבי אביגדור זצ”ל שימש את האדמו”ר רבי אהרן ראטה בעיירה צ'ערטעז כששהה שם כמה חדשים לפני המלחמה ומני אז נקשר בחבורת שומרי אמונים ברומניה וביתר שאת בארה”ק בירושלים ובב”ב. האדמו”ר משומרי אמונים זצ”ל, קירב את משפחתם והיה לעזר רב בהיותם עולים חדשים, ופעל רבות על מנת להקל על התאקלמותם בארץ ישראל. ואף חגיגת הבר מצוה של היניק וחכים האדמו”ר זצ”ל התקיימה בבית מדרשו של האדמו”ר משומרי אמונים. אנקדוטה מעניינת יש לציין, שהתפילין לבר מצוה שלו ניקנו על ידי שלוחא דרבנן הרב מנחם פרוש זצ”ל, שדאג רבות לילדי העולים החדשים, ובפרט לילדי הרבנים העולים. בתור בחור למד בישיבת שומרי אמונים בירושלים, בראשות רבי חיים לייב אויערבך זצ”ל אחיו של הגרש”ז אויערבך זצוק”ל, שם היה ידוע בהתמדתו המופלגה, עשה לילות כימים בלימוד התורה, בבתי כנסיות באזור. בגיל 16 זכה לסיים את הש”ס, ובגיל 17 התעטר בכתר הוראה על ידי ראב”ד העדה החרדית רבי דוד יונגרייז זצ”ל וחברי הבד”ץ, רבים מבני גילו זוכרים אותו יושב לילות ארוכים והוגה בתורת השם בעיון ובהתמדה, ועם רבים מבחורי הישיבה אז קבע חברותות ללימוד קבוע באותם לילות הזהב כמו עם הגה”ח ר' קלמן לייב לוסטיג זצ”ל ועוד. בבחרותו היה הולך לשמוע את דרשות המשפיעים התורנים רבי שבתי יודלביץ זצ”ל ורבי שלום שבדרון זצ”ל שהיו אומרים דרשותיהם בזכרון משה, וכשהם לא יכלו למסור דרשה אזי הוא היה אומר את הדרשה במקומם, וזאת עוד בבחרותו. היה חברותא בישיבה של האדמו”ר משומרי אמונים בני ברק, והאדמו”ר מסטראפקוב, והאדמו”ר מז'ימיגראד. נשא בשנת תשכ”ט את בתו של רבי ישראל צבי רוט, שהיה ראש ישיבה בהונגריה, בסידור קידושין כובד הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצ”ל, שהיה זה סידור קידושין הראשון שלו בתור רב שכונת אגודת ישראל בבני ברק. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק, הוא היה האברך הראשון בבני ברק שהתהלך בגרביים לבנות בשבת ועשה זאת בגאון. עשה שימוש אצל רבי יעקב לנדא גאב”ד בני ברק, ואצל בעל שבט הלוי הרב שמואל הלוי וואזנר זצ”ל, ואצל הרב נתן גשטטנר זצ”ל, כמו כן למד אצל רבי שמואל טוביאס גאב”ד פיאטרא ניאמץ, שהכירו עוד מבורסק שברומניה שם היו מתאספים למעון הנופש כל רבני רומניה והיו דנים בבעיות השעה ובפתרונם. היה מורה הוראה בבית המדרש שומרי אמונים בבני ברק, ועל פיו ישק כל דבר שבהלכה שהיה בבית המדרש, כמו כן היה רב מפקח בלשכת ההגהה של הרב לנדא זצ”ל רבה של בני ברק. כשפתחו מאפיית מצות לפסח בשומרי אמונים, אמר האדמו”ר זצ”ל שהוא יתן את ההשגחה למאפיה, כמו כן הוא היה אחראי לחינוכם של בני האדמו”ר משומרי אמונים, ולמד עמם, ואף היה מקבל שיריים כל שבת מהאדמו”ר בזכות זאת. למד בכולל נדבורנה של האדמו”ר ה'דבר חיים', שקירבו במיוחד וביאר לתמהים מדוע קירבו כ”כ, 'שיש לו פנים טהורות'. מונה ע”י האדמו”ר מנדבורנה להיות החברותא של האדמו”ר מפיטסבורג, וכל פעם האדמו”ר מפיטסבורג אומר עליו שהוא מורו ורבו. כשהאדמו”ר בעל 'אמונת אברהם' מפיטסבורג זצ”ל הגיע לארץ אמר שהוא שמח לראות שלבנו יש חברותא ירא שמים ומורם מעם, ואף הוסיף להתבטא: ”אני חייב לך הכרת הטוב מיוחדת”. וכן דיבר אתו בלימוד והתפעל במיוחד מידיעותיו הרחבות בתורה. בשנת תש”ס זכה להיות מחותנו של האדמו”ר מצאנז זמיגראד, שראה בזה חשיבות מיוחדת להיות מחותנו של יהודי תלמיד חכם. [שלימד את בנו האדמו”ר מאנטווערפען יורה דעה]. מתורתו העניפה הדפיס בשנת תש”ס את ספרו שולחן משה על השו”ע בהסכמת ובהמלצת גאונו הדור שאף כתבו לו המלצות חמות ונדירות,