בידספיריט | עותק מיוחס, נחלת שבעה דפוס

עותק מיוחס, נחלת שבעה דפוס ווארשא תרמ”ד, עותק הרב אשר מיכאל הכהן רבה של העיר באזעל, הרב שאירח את הקונגרס הציוני של הרצל בבאזעל לאחר שרבנים אחרים התנגדו לו. חלק מהדפים מנותקים, כריכה מנותקת משני הכיוונים, מצב כללי טוב, דפים מעט שבירים. אשר מיכאל ארתור כהן נולד בשנת תרכ”ב (1862) בפרוסיה המערבית למשפחה שאבותיה שימשו ברבנות: אביו הרב ד”ר חיים כהן שימש ברבנות בפלטוב, סבו הרב משה כהן (כונה: החריף) שימש ברבנות בגאלוב, הקים בה ישיבה ועמד בקשרים עם רבי עקיבא איגר. אמו צרלינה היא בתו של מרכוס כהן, סוחר אמיד ונדבן. הוא למד בבית המדרש לרבנים בברלין אצל רבו המובהק הרב עזריאל הילדסהיימר, ואצל הרב דוד צבי הופמן והרב שלמה במברגר, נסמך להוראה והשלים עבודת דוקטורט. נישא לביילה שנפטרה באנגליה בגיל 83, בשנת תשי”ב. בשנת תרמ”ה (1885), בגיל 23, החל לכהן כרבה הראשון של הקהילה היהודית בבזל שבשווייץ, השנייה בגודלה במדינה (אחרי קהילת ציריך). הוא שימש בתפקיד כארבעים שנה, עד חורף שנת תרפ”ו (1926), כאשר חלה סמוך לפטירתו, אז החליף אותו בתפקיד הרב אפרים ארתור הלוי וייל. הקים בעיר את המוסד התורני הראשון בו למדו תורה, איחד את הקהילה ולחם במגמות רפורמה שונות. כן ייסד בעיר ארגון נוער יהודי בהנהלתו. היה פעיל במאבק על השחיטה הכשרה בשווייץ. במבט היסטורי רחב, השפעתו הראשונית על עיצוב דמותה של היהדות האורתודוקסית במדינה הייתה מכרעת. בקיץ תרע”ב (1912) נמנה בין מייסדי אגודת ישראל ומאז היה מראשי התנועה במדינתו. הוא השתתף בוועידת היסוד של התנועה בקטוביץ והיה בה הנואם הראשון. כן השתתף בכנסייה הגדולה הראשונה בשנת תרפ”ג (1923) בווינה. בימי מלחמת העולם הראשונה התקרב לראי”ה קוק, אשר שהה באותה עת בשווייץ, אירח אותו בביתו תקופה קצרה ומאז קיים עמו קשרי הלכה וידידות. בהמשך הצטרף, במינון נמוך עקב פועלו באגודת ישראל, לתנועת דגל ירושלים שהקים הרב קוק. הרב ד”ר נפטר בעירו בזל בשווייץ בשנת תרפ”ו (1926). נולדו לו שלושה בנים, ביניהם ד”ר מרדכי מרכוס כהן, ובת אחת – פסיה (פאולה), אשר נישאה לרב ד”ר נפתלי (הרטוויג) קרליבך. ילדיו סייעו לו במפעליו התורניים והחברתיים. בין נכדיו: המפיק השווייצרי ארתור כהן והרב שלמה קרליבך.