בידספיריט | אוסף 9 ספרים חשובים עם

אוסף 9 ספרים חשובים עם חתימות וחותמות מרבי משה ניישלאס, מהם ספרי הלכה חשובים שהיו שייכים לאחד מגדולי פוסקי הדור האחרון!!! - להלן פירוט הספרים: שולחן ערוך יורה דעה עם חותמת רבי משה ניישלאס, השולחן ערוך של אחד מגדולי פוסקי דורינו!!! ספר חסדי אבות. מהדורה ראשונה. מרבי יהודה גרינוואלד אב”ד סאטמאר, סעאיני. תרפ”ה. עם חתימה וחותמת מרבי משה ניישלאס. פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה, ספר הלכה יסודי ביותר!!! עם חתימה מרבי משה ניישלאס פתח הדעת על שולחן ערוך יורה דעה פיעטרקוב תרע”א עם הקדשה עצמית ארוכה מרבי משה ניישלאס עם חתימה וחותמת שולחן העזר, על שולחן ערוך אבן העזר עם פנים השולחן ערוך, דעעש תרפ”ט עם חותמת מרבי משה ניישלאס מקוה ישראל על הלכות מקוואות פאלטווא תרע”ג עם חותמת רבי משה ניישלאס שערי הוראה על שולחן ערוך יורה דעה, עם חותמת רבי משה ניישלאס ספר שערי שלום על רבותינו בעלי התוספות ירושלים תשכ”ה עם חותמת מרבי משה ניישלאס בגדי ישע פראג תקל”ו מהדורה ראשונה עם חותמת רבי משה ניישלאס חסר שער רבי משה ניישלאס: היה פוסק, ורב העיר סרדהאלי בסלובקיה, ושיכון סקווירא בארצות הברית. נולד בי”א באלול תרע”א לרבי יעקב ולאה ניישלאס. למד בישיבת פרשבורג אצל רבי עקיבא סופר ואצל רבי אשר אנשיל כץ, שימש את רבי שלמה זלמן ערנרייך ורבי יונתן שטייף והוסמך על ידם לרבנות. בשנת תרצ”א נשא את רבקה בת הרב ירמיה דושינסקיא מפרעשבורג ונולדו לו ממנה שני בנים. לפרנסתו פתח חנות למוצרי תפירה ובדים. היה מחסידי רבי ישכר דוב מבעלזא ורבי שלום אליעזר מראצפערט אליו היה שולח כל שבוע דגים לשבת והבטיחו שבשכר זה יעלה לגדולה בשנות השואה נהרגו אשתו ושני בניו והוא נלקח למחנות העבודה (ה”מונקא-טאבור”), והבריח לשם טלית ותפילין ומסר נפשו להניחם בכל יום. אחרי השחרור נשא את אחות אשתו מרת יטל שהתאלמנה מבעלה, וחזר לסרדהאלי, שם פתח ישיבה עם כשמונים תלמידים. בהמשך נתמנה לרב העיר והתיר הרבה עגונות והשיא יתומים ויתומות. בסוף שנת תש”ו כשהקומוניסטים השתלטו על הונגריה עבר עם ישיבתו לפראג, שם פעל להשיג להם ויזות להגירה לארצות הברית. בחנוכה תש”ח הגיעו לארצות הברית וקבע את ישיבתו בעיירה וודמיר בלונג איילנד - ניו יורק. בארה”ב היה לחסידו של רבי יעקב יוסף מסקווירא ולאחר פטירתו ביום ב' ניסן תשכ”ח נהיה לחסידו של רבי דוד מסקווירא. בשנת תשי”ז כשהאדמו”ר מסקווירא יסד את העיירה שיכון סקווירא נקרא לשמש כרב השיכון, ובהמשך היה רב הפוסק של כל המחוז הכולל גם את העיר מונסי. כמו כן רבנים רבים למדו אצלו מפסקיו והוראותיו בהלכה. בסוף ימיו פעל רבות לבניית מקוה גדול בעיר מונסי, למטרה זו הבטיח ישועות לתורמים. לאחר פטירתו נקרא על שמו ”מקוה באר משה”. בכ”ז באדר תשנ”ד חלה ונחלש, וגם אז לא פסק מהתמדתו וגם בבית החולים היה שוכב עם ספר בידו. בלילה האחרון לחייו כ”ז באדר א' תשנ”ז למד את כל מסכת מקוואות וכשסיים את המסכת נפטר, נקבר בבית העלמין בשיכון סקווירא. מצב כללי טוב, כל הספרים עם כריכות.