בידספיריט | מכתב מאת הגה”ק ר' יהודה

מכתב מאת הגה”ק ר' יהודה גרינוואלד זצוק”ל אב”ד סאטמאר בעמח”ס ”שבט מיהודה” אל הגה”ק ר' אליעזר זוסמאן סופר זצוק”ל אב”ד פאקש כולו בכתב יד קדשו וחתימתו. המכתב נשלח עוד בימי שבתו בעיר שוראן, בתקופה ההיא ניהל שם ישיבה לבחורי חמד, והגיע המצב לידי כך, שלא היה די לחם לפי הטף. המכתב שנשלח בין כסא לעשור ביום ד' תשרי תרנ”ז, אל ידידו הגה”ק אב”ד פאקש, פותחת בברכת גמר חתימה טובה. במכתב שופך הוא את ליבו, ומבקש עתירתו, שהיות ומצב הקופה של ”חברת מזונות” בישיבתו כפי שנקרא אז, בכי רע, ואין לו להשיב אוכל לפיות בחורי החמד המתדפקים על דלתות הישיבה, על כן מבקשו, שיחלץ למענו, ויפעיל את השפעתו על נדיבי עם. מבין השיטין נזעקת כאב לבבו הגדול, על מצבם הגשמי של בניו אהוביו אלו תלמידיו: ”ומה אעשה ואני רואה בדחק צאן קדשים במועצת ה' הבאים ללמוד, ורובם ככולם מתמידים בלימודים. בפרט בדורות הללו, השי”ת ירחם, כי אין לנו שיור אלא התורה הזאת של בחורי זמנינו, שהם היסודות של דורותינו ושל דורות העתידים”.  ”בפרט בדורות הללו, השי”ת ירחם, כי אין לנו שיור אלא התורה הזאת של בחורי זמנינו, שהם היסודות של דורותינו ושל דורות העתידים”.  הגה”ק ר' יהודה גרינוואלד נולד בשנת תר”ו בברעזווא לאביו ר' יהושע פאליק, בימי ילדותו היתה ראשית חינוכו אצל הג”ר דוד פישער שהיה אח”כ לאב”ד פישטיאן. בהגיעו לגיל י”ג שנים, גלה למקום תורה, לשאוב מבארו הגדול של הגה”ק ר' דוד דייטש אב”ד יארמוט בעל ה”גרן דוד”, ובשנת תרכ”ו עלה ונתעלה להיות מבחירי תלמידיו של מרן בעל הכת”ס בפרעשבורג. בהגיעו לפרקו נלקח לחתן ע”י הרב יוסף יוזפא סופר בנו של מרן בעל החת”ס. בשנת תרמ”ב קיבל על עצמו את הרבנות בעיר סאבאטיטש, ומאז החל כוכבו לדרוך מעלה. רבים נהנו ממנו עצה ותושיה, וביקשו להתברך מפיו. בשנת תרמ”ט עבר לבאניאד, ובשנת תרנ”ו נתמנה לאב”ד שוראן, שם החזיק ישיבה גדולה לבחורים מופלגים. בחודש אלול תרנ”ט, נפתח דף חדש בתולדות חייו, עם קבלתו את רבנות העיר הגדולה לאלוקים סאטמאר, שם תיקן תקנות גדולות בכל עניני החיים, וניהל את העיר בתבונה עד לפטירתו ביום י”ט אדר תר”פ. הוא השאיר אחריו ברכה את חידו”ת בשם ”שבט מיהודה”. הגה”ק ר' אליעזר זוסמאן סופר נולד בשנת תקפ”ח בעיר פרעשבורג לאביו הגה”ק ר' פישל סופר מגדולי תלמידי מרן בעל החת”ס, הוא נימול על ברכי החת”ס, ואף זכה ללמוד אצלו זמן קצר בשנותיו האחרונות. לאחר פטירת החת”ס המשיך ללמוד אצל בנו מרן בעל הכת”ס, וכן למד אצל המהר”ם שיק. נשא את בת הגה”ק ר' יואל אונגר אב”ד פאקש, ולאחר נישואיו עבר לפאקש, שם עמד לצד חותנו בהנהגת העיר, כן כיהן כדיין ומגיד מישרים, ואף ניהל ישיבה לבחורים מופלגים. בשנת תרי”ז נתמנה לרב העיר האלאש, שם החל להתפרסם כאחד מראשי המדברים בהנהגת היהדות החרדית בהונגריה. בשנת תרמ”ו, עם הסתלקות חותנו, התמנה למלאות מקומו בעיר פאקש, שם כיהן עד לפטירתו ביום ערב יום הכיפורים תרס”ג. היה מחבר ספרים פורה, נודע בעיקר בספריו, ”ילקוט אליעזר”, ”המקנה” ו”עט סופר”.  1 עמוד, 23x14.5 ס”מ, מצב טוב מאד.