בידספיריט | מכתב חריף ביותר אודות האיסור

מכתב חריף ביותר אודות האיסור להעמיד את הבימה בביהכנ”ס בצד ושלא להתפלל בביהכנ”ס כזה! מאת הגה”ק ר' שמואל ראזענבערג זצוק”ל אבד”ק אונסדארף אל תלמידו הגה”ק ר' אשר לעמיל שפיטצער אב”ד חברה ש”ס בפאפא כולו בכתב יד קדשו.  המכתב נשלח ביום ד' פרשת דברים תרס”ו. המכתב נשלח כמענה למכתב ששלח אליו תלמידו הגה”ק ר' אשר לעמיל שפיטצער שכיהן אז כרב חברה ש”ס בעיר פאפא. התלמיד שהיה מחוסר פרנסה כשש שנים וביתו ריקן, קיבל הצעה אז לכהן כדיין וכמגיד בבית הכנסת העירוני, אך דא עקא, לדאבון כל לב יראי ה', בית הכנסת זה נבנה ע”י הרפורמי לעאפאלד לעוו שהיה בעברו רב בק”ק פאפא, ובו לא העמידו את הבימה באמצע. אנשי הקהילה רצו לקבלו שם לדיין ולמגיד בתנאי שיתפלל בבית הכנסת הנ”ל, אך הוא סירב לקבל את המשרה מטעם זה. במכתב זה מחזק רבו את ידיו, ומנמק את כל הטעמים לאיסור חמור זה, כאשר בין דבריו אף מתבטא בדברים חריפים ביותר. ”שמחוייב להשליך נפשו מנגד ואל יתפלל שם בביהכנ”ס הנ”ל מטעמים שכתבו הגאונים מהר”ם שיק ובעל מחולת המחנים זכרם לברכה בכמה שו”ת... ואני תמה על כ”ת איך יעלה על דעתך כלל להתפלל בבהכנ”ס שנבנה באיסור להתדמות לאו”ה ודבר שנעבד בו עבירה הוא פסול ולכה”פ מאוס לגבוה, ואיך יעמוד לפני ממ”ה הקב”ה לבקש רחמים על נפשו ועל זרעו במקום שאבן מקיר תזעק אבן נגף וצור מכשול העומד למבטח מזכיר עוון, עוונות ראשונים המה הבונים אל תקרא בונייך אלא מהרסייך וגם לאחרונים יש זכרון כי הוא מעוות יוכל לתקון וכל דור שלא נבנה ביהמ”ק בימיו, כאילו נחרב בימיו, ולא נמצא סניגורו קטיגורו?”. ובהמשך המכתב הוא מביא מעשה עם רבו מרן בעל ה'כתב סופר', ”בעת נסיעתו לחתונת אחד מבניו והיה עובר דרך עיר גדולה אשר נבנה שם בעת ההוא קודם לזה ביהכנ”ס ובימה מן הצד והגאון אב”ד דשם שהיה גאון מפורסם דרש בביהכנ”ס ההוא וכאשר עבר שם מורי הגאון בעל כ”ס התנצל לפניו שכוונתו היה לש”ש והשיב לו מו”ר בקול רם כמה פעמים ”זיע זענען ניקס גערעכט”. יש לציין שאכן תלמידו זה מקבל המכתב, עמד על המשמר שם בעיר פאפא על כך בכל תוקף, וכעבור שלש שנים נתקבל כאב”ד בעיר קירכדורף בהונגריה. לא חתום.  הגה”ק ר' שמואל ראזענבערג נולד בשנת תר”ב לאביו הגה”ק ר' ישראל יונה צבי ראזענבערג אב”ד טיסא פירעד. למד והתחנך בבחרותו בביתו של הגאון ר' אפרים מטשאבא, אצלו התחנך על משנתו של מרן בעל ה'כתב סופר'. בשנת תרכ”ט התמנה לכהן כאב-בית-דין של העיר טשאבא ובשנת תרמ”ד נתמנה לכהן כרבה הראשי של העיירה אונסדארף. באונסדארף הקים ישיבה ושם העמיד מאות תלמידים. הוא כיהן באונסדארף במשך 35 שנה עד לפטירתו בי”א סיון תרע”ט. חיבר ספר ”באר שמואל”. הגה”ק ר' אשר לעמיל סג”ל שפיטצער נולד בשנת תרכ”ב בעיר ווערבוי. בבחרותו למד בישיבת פרעשבורג אצל מרן בעל ה'שבט סופר'. לימים עבר לישיבה הגדולה באונסדארף ודבק ברבו הגדול הגה”ק ר' שמואל ראזענבערג. לאחר נישואיו עסק בתורה בבית חותנו הגביר בק”ק גלאטאנא, והיה ת”ח גדול וחריף עצום, מהקנאים הגדולים המתנהג בחסידות ומטיף נפלא. בשנת תרנ”ה נתקבל לדומ”צ בק”ק פאפא, לרב ב”חברת הש”ס” שהיתה מפורסמת מאוד שהיו שם ת”ח גדולים ומפורסמים. בשנת תרס”ט נתקבל כאב”ד בעיר קירכדורף בסוף ימיו התגורר בעיר נייטרא אצל בנו ר’ חיים יהושע, שם הסתתר בשנות החורבן, ומשם נשלח לאושוויץ ונהרג על קידוש ה’ בתאריך י”ט בתשרי תש”ה. 2 עמודים, לא חתום, 23x14.5 ס”מ, מצב טוב.