בידספיריט | מכתב נדיר, מלא תוכן ייחודי!

מכתב נדיר, מלא תוכן ייחודי! ציטוטים מקוריים מאת גדולי אדמו”רי החסידות: הרה”ק ה'דברי חיים' מצאנז, הרה”ק ר' יצחק אייזיק מקאמארנא, הרה”ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשויב, ועוד. מצב היהדות ברומניה טרום מלחמת העולם הראשונה, אופי חיי יהודי ורבני הונגריה, בתוך מכתב ייחודי של הגאון ר' ישראל בערגער אב”ד פרוביזנא ובוקארעשט בעמח”ס ספרי ה'עשר' אורות אל הגאון ר' יוסף לייב סופר אב”ד פאקש בעל ה”ילקוט סופר” כולו בכתב יד קדשו וחתימתו. המכתב שלפנינו היא ללא שום ספק אחד המכתבים המיוחדים ביותר, המכתב אשר מתפרש על פני 8 עמודים שלמים, בכתב יד הגאון הידען המופלא, חוקר וכותב תולדות מאורי החסידות, רבי ישראל בערגער אב”ד בוקארעשט, מכיל בתוכו תוכן רב גווני, מעניין וייחודי, וספק רב אם ישנו עוד מכתב היכול להתחרות בו מחמת תוכנו. המכתב שנשלח ביום ב' פרשת תולדות שנת 'נמתי”ק סו”ד' - תר”ע, אל ידידו הגאון ר' יוסף לייב סופר אב”ד פאקש בעל ה'ילקוט סופר', מכיל את רצונו של הרב בערגער לעזוב את עירו בוקארעשט בכלל ואת משרת הרבנות בפרט, והגירה למדינת הונגריה, על מנת להפוך בה ל'פועל ישועות'. לצורך כך הוא מבקש להתייעץ עם הרב סופר אב”ד פאקש באיזה עיר בהונגריה כדאי לו להשתקע. לאורך המכתב שוזר הרב בערגער מאוצר זכרונותיו, ציטוטים מקוריים ששמע בעצמו מאת רבותיו הגדולים מאורי וצדיקי אדמור”י החסידות. ראשית כל הוא מביא את דברי רבותיו אשר דברו בשבחו, את דברי הרה”ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז: ”כמדומה לי כי הגיע הזמן להתקיים דברי הבטחת רבותי הקדושי עליון נ”ע, אשר מורי הגה”ק מצאנז כתב לי בימי חורפי ”וישגא מאוד אחריתו”, את דברי הרה”ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב: ”ומורי הגה”ק מוהרי”א מזידיטשוב כתב לי בימי חורפי ויקוים בו מאה”כ וירום ונשא וגבוה מאוד”, וכן את דברי הרה”ק ר' יצחק אייזיק מקאמארנא: ”ומורי הגה”ק מקאמארנא שהגיד לי פא”פ בפעם האחרון שהייתי אצלו בזה”ל 'הארץ מיינס דיא וועסט נאך זוכה זיין למדרגות רמות ונשגבות”. לאחר מכן הוא ממשיך להסביר את מניעיו העיקריים לעזיבת העיר בוקארעשט ומדינת רומניה, הוא מאריך בתיאוריו הציוריים על החיים הרוחניים הירודים בעיר ואם זו, כאשר מתוך עיר שגרים בה כארבעים אלף יהודים לא ניתן למצוא תשע חנויות סגורות בשבת, עשרות חנויות המוכרים טריפות ונבילות בפרהסיה, ועוד, אשר אי אפשר כלל לגדל שם צאצאים בדרך התורה. עד כדי כך שבסוף מכתבו הוא ממליץ עליו: ”וידוע לכל יודעי ומכירי כי תה”ל ירדתי לעולם נשמה גדולה וגבוהה ואין שווה לעזוב אותי בארץ רע-מני-יה”. הוא פורס את שאיפתו ורצונו, להשתקע בארץ הונגריה בין היהודים התמימים יראי ה', אך לא בתור רב ואב”ד, אשר עול השעבוד מונח על כתפיו, אלא ברצונו להפוך ל'פועל ישועות', הוא מעיד ”כי ה' חנן את עבדו השפל באוצר סגולות ורפואות אין די באר, אשר תה”ל תשעים פריצענט נושעים בעזה”י, ויש לי גם פה מזה הכנסה תה”ל”, הוא תולה את תקוותו ביהודי הונגריה, ”ולוא היו רואים מופתים כאלה באונגארין מאיזה רבי היו נוסעים אליו ממרחקים”. כסייעתא לכך הוא מרבה לצטט את דברי רבותיו עליו בכוחו הגדול לפעול מופתים, ”מו”ר הרה”ק הגאון המקובל האלוקי מו”ה חנוך העניך זצוקללה”ה האבד”ק אלעסק בע”ס לב שמח שאמר לי פא”פ כי הוא לתיקון נפשי לקבל קוויטלעך ופדיונות ולברך את ישראל וברך אותי שתפילותי יתקבלו בעד כל הנלוים אלי, והב' מורי הגאוה”ק האלוקי מוהרי”א מקאמארנא זצוקללה”ה בהיותי סגור עמו ג' שעות רצופים”. הוא מעלה את כל צדדי התלבטויותיו על הכתב, ובכך נותן הצצה לאופי חיי יהודי הונגריה על חלקיו השונים, אורתודוקסים ושטטוסקווים, בני אובערלאנד ואינטערלאנד. ובין לבין מביא סיפורים ומאמרים על גדולי מאורי החסידות האחים הקדושים הרה”ק הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק והרה”ק הרבי ר' זושא מאניפולי מה ששמע ממקורות נאמנים. את מכתבו הוא מסיים: ”ודי בזה מאת אוהבו נאמנה מכבדו ומוקירו, מיחל בכיליון עיניים לקראת תשובתו הרמתה בפאסט המוקדמת”. הגאון ר' ישראל בערגער נולד בשנת תרט”ו. בצעירותו הסתופף בצל הרה”ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב, שאף שידכו עם בת הרה”ק ר' מנחם מנדל מזאבלטוב. שימש ברבנות בפרוביז'נא שבגליציה, דרנא-ווטרא שבבוקובינא, פיאטרא-ניאמץ ובאזא שבמולדובא, ומשנת תרנ”ח רבה של קהילת החרדים בבוקרשט. חיבר ספרים רבים ”עטרת יעקב וישראל'', ''עין ישראל'', ''רצון ישראל', ''ילקוט ישראל'' שהמפורסם שבהם הוא ספרו ''זכות ישראל'', המכיל בתוכו כמה חיבורים של סיפורי צדיקים בשמות ”עשר עטרות”, ”עשר אורות” ועוד. נפטר בכ”א אייר תרע”ט. הגאון ר' יוסף לייב סופר נולד בשנת תרכ”א לאביו הגה”ק ר' אליעזר זוסמאן סופר אב”ד פאקש. בתחילה שקד על תלמודו בעיר באניאד אצל הגה”ק ר' משה פאלאק בעל ”וידבר משה”, לאחמ”כ עבר ללמוד בישיבת פרעשבורג אצל מורו ורבו בעל ה”שבט סופר”. בשנת תרמ”ה נתמנה לאב”ד דערטשקע, ועם הסתלקות אביו בערב יוהכ”פ תרס”ג עלה למלאות את מקומו ברבנות העיר פאקש, עד לפטירתו ביום כ”ב סיון תרע”ח. מספריו הידועים, ”ילקוט סופר” ו”לקוטי סופר”. 8 עמודים, 21x13.5 ס”מ, מצב טוב מאד.