בידספיריט | מכתב נרגש ונדיר אודות המצב

מכתב נרגש ונדיר אודות המצב הנואש בירושלים בחתימת ידם של כל גדולי ירושלים אל השר משה מונטיפיורי, תר”ל 1870. המכתב נשלח ביום ב' תמוז תר”ל, ובו קריאת אנשי ירושלים לעזרה מאת השר משה מונטיפיורי. ”ועתה אדוננו השר, מקרי השנה הזאת האיומות מפיקי זוועה ונותני חיתות וסער מתחולל על כל השומע”... ”הארץ לא גושמה לרוויה ומלקוש לא היה, השבלים הטובות נשדפו חרו מני חורב, והארבה המשחית הנורא מילא כל גבול ארצנו, ועל כן שערי התבואות גבהו עלו למרום קיצם עד אשר אזלת יד בעלי בתים לקנות”.  באופן נדיר באו על החתום בסוף המכתב רבני וגבאי כלל הקהילות בירושלים, הספרדים, המערבים, האשכנזים, והפרושים. מצד רבני קהילות הספרדים בירושלים נמצאים: חתימת וחותמת הגאון ר' אברהם אשכנזי ה'ראשון לציון', חותמת הגאון ר' משה בנבנישתי, חתימות הגאון ר' דוד בן שמעון מייסד 'ועד העדה המערבית', חתימת וחותמת הגאון ר' רפאל מאיר פאניז'ל ה'ראשון לציון'. מצד רבני וחשובי קהילות האשכנזים והפרושים נמצאים חתימות: הגאון ר' אברהם אייזענשטיין מדראהטשין, הגאון ר' זאב הכהן מפינסק, הגאון ר' מאיר קאמייקין מאניקשט, הגאון ר' מאיר לוצינער ממינסק, הגאון ר' אהרן משה בוימגארטן תלמיד ה”חתם סופר”, הגאון ר' יעקב יהודה לייב לעווי, הגאון ר' משה אליעזר דן רלב”ג, הגאון ר' יוחנן הירש שלאנק, הגאון ר' אייזיק יפה מדרויא מראשי ומנהלי ועד האשכנזים', והמדפיס הנודע רבי ניסן ב”ק מראשי היישוב בירושלים. הגאון ר' אברהם אשכנזי נולד בשנת תקע”א בעיר לאריסה לאביו ר' יעקב. בשנת תק”פ עלה עם אביו לארץ ישראל. היה פעיל בגאולת קרקעות בארץ ישראל, ובין פעולותיו הייתה רכישת מערת שמעון הצדיק בירושלים. נבחר לדיין בבית דינו של הגאון ר' בנימין מרדכי נבון, בתפקיד זה שימש כשלוש שנים. בשנת תרכ”ד נבחר לכהן כאב בית דין. בשנת תרכ”ט עם פטירתו של הרב הראשי הגאון ר' חיים דוד חזן, הוכתר כראשון לציון ונשא בתפקיד זה 11 שנה, עד לפטירתו בט' שבט תר”מ.   הגאון ר' דוד בן שמעון נולד בשנת תקפ”ד ברבאט שבמרוקו. הוא למד שם תורה מפי רבי סעדיה מארג'י. בגיל 28 שנים עלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. בבואו לירושלים החל לארגן את הקהילה המערבית, וייסד עדה עצמאית המנותקת מוועד העדה הספרדית בירושלים בשם ועד העדה המערבית בירושלים. הוא בנה בתי כנסת וייסד מוסדות בעיר העתיקה ושלח בעצמו שד”רים אל קהילות המגרב, על מנת שיגייסו כספים למען העדה לרווחתם של היהודים המערביים. נפטר בי”ח כסלו תר”מ. הגאון ר' רפאל מאיר פאניז'ל נולד בשנת תקס”ד בפאזארדז'יק שבבולגריה לאביו ר' יהודה. בשנת תקס”ז עלה לארץ ישראל.בשנות תקפ”ח - תרכ”ה שימש כשד”ר לטובת עניי ירושלים, ויצא למדינות תוניס, מרוקו, לוב ואיטליה. הוא נתפרסם כבעל מופת. בט”ו אב תר”מ מונה לכהן כ'ראשון לציון', עד לפטירתו בי”ד טבת תרנ”ג. השאיר אחריו את חיבורו ”לב המרפ”א”. הגאון ר' אברהם אייזענשטיין נולד בשנת תק”ס בעיר דראהטשין הסמוכה להורודנא. נשא את בת הגאון ר' חיים כהן אב”ד פינסק. בשנת תקפ”ג עלה יחד עם חמיו לצפת בעלייה הגדולה של תלמידי הגר”א. בשנת תקצ”ד החל לכהן כדיין בבית דינו של הגאון ר' ישראל משקלוב בצפת. ברעש הגדול בשנת תקצ”ז, לאחר שאיבד את משפחתו בה, עבר לירושלים, שם היה מראשי הציבור, ושימש כראש ה'ועד הכללי' בירושלים. נפטר בחודש אלול תרמ”ו. הגאון ר' מאיר קאמייקין מאניקשט היה בן ר' אשר וחתן הגאון ר' משה מעשיל לוריא אב”ד קראקינובה. בשנת תרכ”ב עלה לירושלים. היה שד”ר וממונה 'כולל וילנא'. נפטר בשנת תרמ”ה. הגאון ר' יעקב יהודה לייב לעווי נולד בשנת תקע”ג לאביו ר' אברהם והיה אחיו של הגה”ק ר' נחום משאדיק. למד אצל הגה”ק ר' שלמה זלמן ליפשיץ בעל ה”חמדת שלמה”. לאחר נישואיו החל לשמש כרבה של שלעשין. ולאחר עלייתו לארץ ישראל שימש עשרות בשנים כראב”ד בירושלים. כמו כן הקים את ”קופת רבי מאיר בעל הנס” כולל פולין ועמד בראשו, וכיהן גם כנשיא ”ועד הכללי”. נפטר בי”א אלול תרמ”ט. חידושיו נדפסו בספר ”בית לאבות”. הגאון ר' משה אליעזר דן רלב”ג נולד בשנת תקצ”ב בירושלים לאביו ר' אריה לייב. היה מתלמידי הגה”ק ר' שמואל סלאנט והגה”ק ר' משה יהודה לייב מקוטנא בעל ה”זית רענן”, והוסמך על ידם להוראה. בשנת תרט”ז התמנה לשמש כמשגיח בישיבת ”עץ חיים”. ומשנת תרמ”ז כיהן כראש הישיבה עד לפטירתו בכ”ז אב תרנ”ה. חידושיו יצאו לאור בספר ”דמשק אליעזר”. הגאון ר' יוחנן צבי הירש שלאנק נולד בשנת תקע”ה, היה מתלמידיו החביבים של ה”חתם סופר”. לאחר אירוסיו בשנת תקצ”ח עם בתו של רבי דוד טעבלי ברלין (בנו של רבי שלמה הירש אב”ד לונדון), עלה לארץ ישראל יחד עם חמיו והשתקע בירושלים. היה ממייסדי כולל הו”ד (הולנד-דויטשלנד), וממייסדי ישיבת ”עץ חיים”. נפטר בשנת תרמ”ד. 1 עמוד, 27x22 ס”מ, מצב טוב.