בידספיריט | ר’ יוסף זונדל מסלנט. גילוי

ר’ יוסף זונדל מסלנט. גילוי היסטורי. כתבי יד שטרם ראו אור! עם חתימתו של ר’ יוסף זונדל! - כרך של כתבי יד, בכתב יד קודשו של הגאון הנודע ר’ יוסף זונדל מסלנט. עם חומר שבחלקו טרם ראה אור. בין הכתבים מופיעים, • חידושים על יורה דעה (4.5 צדדים. בחלקו לא הודפס מעולם). • תעתיק של התכתבות תורנית (1.5 צדדים, הודפס). עם חתימה. • חידושים על הלכות מליחה. (4 צדדים, הודפס). • חידושים בקבלה (17 צדדים, טרם הודפס מעולם). • “יתרות וחסרות” על פי הגאון. (20 צדדים, הודפס). • תעתיק של מכתב מהגאון. (חצי צד, הודפס) ר’ יוסף זונדל מסלנט (תקמ”ו-תרכ”ו, 1786-1866), נולד בסלנטיי שבליטא. תחילה למד אצל ר’ חיים וואלוזינר, בישיבת וואלוזין המעטירה, ועם פטירתו של ר’ חיים בתקפ”א 1821 נסע ללמוד מפי ר’ עקיבא איגר. למרות שהתפרסם כתלמיד חכם עצום, סרב לקבל עצמו תפקיד תורני כלשהוא ולפרנסתו הקים בית עסק קטן. השקיע את רוב עתותיו בתורה ובמוסר, והיווה מקור השראה רוחנית לתלמידו המפורסם, ר’ ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר. ר’ יוסף זונדל השתוקק כל חייו לעלות לארץ ישראל, כדרך רבו- הגאון מוילנא. בשנת תקצ”ט 1839, למרות הקשיים והמהמורות הגדולים הכרוכים בכך, עלה ונתיישב בירושלים. הקהילה האשכנזית הקטנה בירושלים דאז עמדה תחת הנהגתה וחסותה הכלכלית של כולל ווילנא שהמטה שלה היה באמסטרדם. הנהגת המטה עברה דרך וועד בראשות הבנקאי היהודי ההולנדי המפורסם ר’ אברהם צבי הירש לעהרן (תקמ”ד- תרי”ג, 1784-1853). אם כי ר’ זונדל היה עניו במיוחד וישר דרך, הר’ לעהרן הכיר בגדלותו העצומה וכיבדו מאוד. הוא אף שנע את ר’ זונדל לייסד בית דין ליהודים האשכנזים, אשר תלויים היו עד כה ברבנות הספרדית המבוססת. ר’ זונדל הסכים בתנאי שלא יקבל משכורת על כך, וכמו כן התנה שמיד כאשר יימצא אחר הראוי לתפקיד, יתפטר הוא עצמו ממשרתו. בשנת תר”א 1841, כשעלה חתנו, ר’ שמואל סלנט, לירושלים, ביקש ממנו ר’ זונדל להצטרף לבית הדין, וזמן קצר לאחר מכן ממינה אותו לכהן כראש בית הדין. ר’ שמואל כיהן כראש בית הדין במשך קרוב ל70 שנה עד פטירתו בתרס”ט 1909. מסופר כי ר’ ישראל סלנטר, תלמידו המובהק של ר’ זונדל ומייסד תנועת המוסר אמר על רבו, ר’ זונדל: “מימי לא מצאתי עבד ה’ אמיתי כרבי ר’ זונדל!” 16 ס”מ. מצב מצוין. כריכה מקורית. עם דפים ריקים נוספים רבים. פתיחה 12,000$