בידספיריט | מרלוס האקרס
מרלוס האקרס - ׳׳פורטרט עצמי בפחם׳׳ 2026. בסופו של דבר, כל אמן מצייר את עצמו; תכלס, הדוגמן תמיד זמין. אך יש בכך יותר מאשר נוחות בלבד. דיוקן עצמי הוא סוג נדיר של התבוננות – איטי וכנה דיו כדי שדברים שלא הבחנת בהם קודם לכן יתחילו לצוף אל פני השטח. מאחוריה ניצב חלון השרוי בצל – עולם אחר, הנראה לעין בבירור אך אינו חלק מן השיח הזה. המבט נותר מופנה פנימה. פחם על נייר ממוסגר 58/47 ס׳׳מ חתום לראשונה בקוקו, הכירו את מרלוס האקרס- מרלוס האקרס היא ציירת פיגורטיבית המתגוררת בתל אביב, במקור מהולנד. נולדה למשפחה ממעמד הפועלים, וגדלה במשק בית של אם חד הורית, שם קריירה בציור פשוט לא הרגישה כאפשרות. לפני תשע שנים היא עברה לישראל, ושם, בתמיכת בעלה, נתנה לעצמה סוף סוף רשות להמשיך במה שלא יכלה להתעלם ממנו. כל לימודיה האמנותיים התקיימו בישראל: היא למדה במשך שנה בבית הספר לסטודיו בירושלים אצל ידידיה הרשברג ודבורה סבאון, המשיכה בקורסים אצל איליה גפטר, ומאז לומדת אצל דוד ניפו. ישראל לא רק הפכה לביתה; היא הפכה למקום שבו הפכה לציירת. עבודתה נעה בין דיוקן, טבע דומם ונוף, אם כי הנושאים הם משניים עבורה. בין אם מדובר בפנים או בלימון, זה תמיד מסתכם בצורה, באור ובתפיסה. היא מציירת כי היא חייבת. זה, כפי שהיא מנסחת זאת, ”הדבר הקבוע היחיד בחיי שלעולם לא עוזב”. ”אני מוצאת את עצמי לעתים קרובות מפקפקת במהו באמת ריאליזם. אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו רואים ומציירים 'מציאות', אבל כל ציור הוא רק רגע קפוא של תפיסה, שילוב של התבוננות ופרשנות. עבודתי מושרשת בהתבוננות מקרוב: באור, בצורה, ברגעים חולפים.”