בידספיריט | גיל דסיאנו-ביטון, ללא כותרת, קולאז׳

גיל דסיאנו-ביטון, ללא כותרת, קולאז׳ 2014 - שמן וקולאז׳ על נייר  18/25 ס׳׳מ  חתומה מאחור  הידיים השלובות המאפיינות את יצירותיו של האמן לקוחות מסבתו היקרה, ילידת מרוקו, שישבה כך דרך קבע ושילבה ידיה על ביטנה ואיחלה לו במרוקאית ברכות של אהבה. הידיים השלובות נמצאות בסדרת קולאז׳ים של האמן, וכמו כן יוצר האמן הטבעות של הידיים על עצים, פלסטיק ועוד.  שמו של האמן גיל דסיאנו-ביטון (1977, בוגר המדרשה, מכון אבני ובית צבי) מוכר לכם בוודאי ממגוון סדרות הטלויזיה והפרסומות בהן שיחק (סברי מרנן, בתולות, פרדייז קרוז ועוד). בתערוכה האחרונה בה השתתף ׳׳חשומה׳׳ באוצרות שרון תובל שנערכה בבית האמנים בתל אביב נערך טקס חינה מרוקאי לאיחוד משפחתו. התערוכה ביקשה לחקור אמנותית את הזהות הצפון אפריקאית היהודית ישראלית מבעד לחשומה – במרוקאית : בושה בהיבטיה החברתיים. בתערוכה הציג האמן מסדרת ציורי בתי הכלא הידועים שלו - את ההשראה קיבל מ בן דודו וחבריו שישבו בכלא שנים ואותם ביקש לחקור.  כמו כן הציג האמן טלפון אמיתי המזמין את האורח להרים את השפורפרת ולשמוע את בן דודו המקריא מונולוג מתוך המחזה ׳׳המלט׳׳ של שייקספיר בקול מונוטוני ומעושן, הופך אותו לטקסט מוזר ומעורר פלצות המדבר על הכיעור של החיים והמוות, על שינה, שעמום, אהבה ורוע אנושי.  את סדרת ציורי הרבנים טרם חשף האמן, לעניות דעתנו מדובר באמן מיוחד ורגיש עד מאוד, עם זיקה חזקה מאוד ליהדות ואף התחזקות והתרוממות הרוח.  (מתוך כתבה של טלי בן נון): ׳׳ציוריו של גיל דסיאנו ביטון מאוכלסים בדמויות נטולות פנים, בעלי זהות מחוקה או מחופשת, הכלואות בתוך הציור, כמו ממתינות להרכעת הדין שלהן. הזכרון- בין אם ממשי או מדומיין, הוא מרכיב מרכזי בעיצוב הדימוי המצויר, וכולל בתוכו גם את המתבונן. הדמיון זולג אל תוך המציאות ולהיפך.הזכרון זולג לתוך הקיום העכשווי ולהיפך.׳׳  עבודותיו נמצאות באוסף מלון נורמן ובאוספים נוספים.