בידספיריט | בתיה מלכא

בתיה מלכא - ''בן הערובה שבפנים'' 2025. הציור מדבר על חלום ורצון למציאות טובה יותר, השתקפות של הסביבה והשמיים על גבי הקראוון. קראוון כחול עם דמות כלואה בתוכו (הדמות מתגלה לצופה רק בדיעבד). שמן על בד ממוסגר 50/50 ס׳׳מ חתום בשנת 2017 ועם לידת בנה השני, סגרה בתיה את הסטודיו לקרמיקה בגלל חשיפה מרובה לחומרים רעילים והרצון להתמקד בחיי המשפחה. הפסלים שיצרה - נמכרו כולם ונמצאים באוספים גדולים פרטיים וציבוריים (פרטים בויקיפדיה). בחודש פברואר 2024 ובשיא המלחמה הרגישה האמנית שהיא יכולה לחזור ליצירה. הציור הוא הגשמה של חלום ישן שמעולם לא העזה לממש. כאמנית אוטודידקטית לימדה עצמה לצייר כל יום כ- 6 שעות. (בתחילה טבע דומם, ירקות פירות וחפצים שונים). נעזרה בלימודים ממוקדים אצל ארם גרשוני וגאיה יואל.  זוהי סדרת הציורים הראשונה שלה. העבודות מתמקדות במתח העדין שבין חלום וטרגדיה, מתארות את השבריריות של החיים. הטרגדיה - השפעת המלחמה והמציאות הדרמטית ניכרת בציורים באופן ישיר כאסונות. (במספר ציורים יש רמיזה לצבע הצהוב).  החלום – בא לידי ביטוי בקרוואנים בוהקים בשמי תכלת ונופים ירוקים מסמלים שלווה וחופש, ומזמינים לפנטז.  בעבודותיה תמצאו השפעה אמריקאית מובהקת, כמו גם משיכה לצבעוניות כרומתית עזה ודרמטית.  עבור האמנית הסצנות שבחרה לצייר הם רגעים בהם הכאב והיופי מתערבבים, ומותחים את הגבולות בין ציניות לתמימות.