בידספיריט | יונתן גולד

יונתן גולד - יונתן גולד, ספר אמן, 2014. יונתן גולד (1972) הוא צייר ישראלי, המתגורר ויוצר בתל אביב. היצירה של גולד משקפת נקודת מבט עכשווית ביחס לציור המודרני ובמיוחד ביחס לציור הישראלי, והיא מרבה לעסוק בסיטואציה החברתית, למשל ביחס בין היחיד לקבוצה, בין נשים לגברים ובין הצייר לצופה. גולד גדל בקיבוץ אפק, ובגיל 16 עזב את מסגרת החינוך הפורמלית ועבר ללמוד אמנות בתוכנית לבני נוער במכללת תל חי. מאוחר יותר, בין השנים 1992–1995, עבד עם בני נוער במסגרות שונות. במהלך תקופה זו זכה בתחרות ליוצרים צעירים בתחומי האמנויות הפלסטיות, שמקיים מוזיאון הכט. בשנת 1995 עזב גולד את הקיבוץ ועבר להתגורר בתל אביב, שם הציג תערוכת יחיד ראשונה (2001, ”טיפוסים אידיאליים”, גלריה רוזנפלד). בשנת 2001 נסע לאמסטרדם, הולנד, ללמוד ב-The Rijksakademie van beeldende kunsten, ולאחר שסיים את לימודיו עבר לברלין, גרמניה, שם המשיך ליצור ולהציג. בשנת 2007 שב לישראל ומאז הוא יוצר בתל אביב ומתגורר בה. גולד עוסק בסיטואציה החברתית, למשל ביצירה ”משמר הלילה”. יצירה זו הוצגה בתערוכה ”לינה משותפת: קבוצה ובקיבוץ בתודעה הישראלית” (2005, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו) ותוארה כ”מקרינה דממה והקפאה”. בתערוכה ”רחף”, (2010, גלריית אלון שגב) גולד הציג נקודת מבט על ”התופעות המקומיות שבאות לידי ביטוי בארכיטקטורה ובמרחב הציבורי”. הציורים בתערוכה זו מציגים מבנים קנונים על צוקים או הרים, המרחפים בחלל ומשרים אוירה אפוקליפטית. גולד מציג נקודת מבט ביחס לציור הישראלי, למשל בהקשר של זיקה בין אנשים לחפצים. בשנת 2013 יצר גולד סדרת ציורי דליים המתייחסת לציור ”מים” (1961) של שלום סבא. סבא מתואר כמי שצייר דברים בהקשר השימושיות האנושית וכמי שביקש ליצור ברית באמצעים גרפיים בין אנשים לחפצים. האוצר יהושע סיימון מתאר את גולד כמי שמעביר את הניסיון הזה ”למציאות שבה השאלה ביחס לקונקרטיות החפץ מוטלת בספק”. בתערוכה ”הילדים רוצים קומוניזם” (2016, מוזיאון בת ים לאמנות) יצר גולד ציור קיר ענק (180X500 ס”מ) אשר תיאר תור ארוך של אנשים. לדבריו של גולד ”הרעיון לציור עלה לי בזמן שהייתי ביוון בזמן המשבר עם היורו, ישבתי והתבוננתי בתור ארוך של אנשים לכספומט, המראה הזכיר לי סיפורים על תורים מזמנים אחרים”. בתערוכה ”ועדת קבלה” (2019, גלריית המדרשה) היצירה המרכזית מתארת דמויות יושבות מאחורי שולחן, כוועדה שחבריה עסוקים בעניינים אחרים. ביצירה זו גולד משתמש בעירום ככלי לביטוי יחסי הכוחות בסיטואציה החברתית. הדמויות, בחלקן המצויר מתחת לשולחן, ערומות כדי ”... להדגיש את הדברים שבדרך כלל עושים מתחת לשולחן, כשבטוחים שאף אחד לא רואה...”. גולד משתמש בעירום גם במערכת היחסים עם הצופים. בתשובה לשאלה ”אז למה העירום?” השיב: ”בין גבר עירום ואישה עירומה תמיד ייווצר מתח, זה תמיד ייצר אצלנו ציפיות”. העיסוק של גולד במעמד הנוכחי של ערכים ישראלים, כמו ”עבודה” ו”לינה משותפת” וההתייחסות שלו לציור הישראלי הורחבו ביצירה ”מתרחצות ירוק”. יצירה זו היא טרפיטיך גדול ממדים שהוצג בתערוכה ”אופק חדש לאופקים חדשים” (2016, משכן לאמנות, עין חרוד). האוצרת טלי תמיר בוחנת את ההתייחסות של יצירה זו ויצירות אחרות של גולד, כגון ”צייר” (2014), ליצירות של יוחנן סימון, למשל ”במקלחת” (1952) וציורי קיר שונים וליצירות של יוסף זריצקי, למשל ציורי יחיעם (1949-1951). תמיר מתארת את היצירה של גולד כמחברת זרמים שבעבר נתפשו כמנוגדים – אמנות ריאליסטית, סוציאליסטית עם אמנות מודרנית, מופשטת. (מתוך ׳ויקיפדיה׳).