בידספיריט | רוני יפה

רוני יפה - ׳׳פיתה על הגז׳׳ 2024. שמן על עץ             40/55 ס׳׳מ  חתום  הציירת רוני יפה במילותיה על הציור: ׳׳ישראל היא מקום של ניגודים. הכל פה מתנגש בהפכים גמורים. אמונה ואפיקורסיות, דת וחילוניות, מדע ורוח, מזרח, מערב, צפון, דרום, וכל הטעמים והצלילים שלנו תמיד על 100. ובכל הקיום הרועש הזה יש יום אחד בשנה שהוא שקט עם קולות של ילדים בכביש נוסעים על אופניים. יום שבעיני הוא הקונצנזוס היחיד פה, עד כמה שאפשר לצפות בכל אופן. והוא כמובן יחודי בעולם. לכו תסבירו להם למה נתב”ג סגור... יש דברים שמובנים רק אם אתם חיים פה בישראל. מצאתי ניגוד נוסף שאנחנו כנראה המצטיינים בו. אולי זו יומרה צברית מצידי, אבל בכל מקרה.. חגיגה בזמן אבל (עצמאות-זיכרון) הומור בזמן מלחמה. התכנסות לבדיחות טיפשיות ואסקפיזם נוסטלגי בזמן משבר קיומי במובן הפיזי ביותר שניתן. ועדיין לא לשכוח מי אנחנו ואיפה אנחנו ומי חסר. בהתחלה רציתי רק לצייר פיתה על הגז. ואז החלונות שבציור נראו לי כמו נדל”ן לא מנוצל בקומפוזיציה ורציתי לפתור את זה, אז ציירתי את מה שהיגיוני שיראה מחוץ לחלון בעיר בלילה (בתים ועצים) ואחרי שהם כבר היו שם, חשבתי אולי לספר קצת על בדיוק מתי הפיתה הזו נצלית, ורציתי לצייר את הכוכבים שיוצאים כדי להראות שאולי בכלל כיפור כבר יצא, אבל אז הכוכבים הפכו ליירוטים, כי זה הרבה יותר מצביע על בדיוק מתי הסיפור שלנו מתרחש. הכל כבר היה נראה מוכן, ומוכן לחתימה (טובה) אבל לא יכלתי לסיים את זה בלי לאזכר את מי שעוד שם, בלימבו מייסר של חוסר ידיעה וגיהינום מזעזע של רעב, אלימות וחרדה ללא הפסקה. הוספתי וילון צהוב, שיראה יומיומי ואמין, אבל שישבור את הקומפוזיציה ככה שכל הזמן העין תימשך לשם ותפריע לנו להזכר במערכון אלמותי עם הומור שרק בישראל יהיה אפשר להבין אותו לכל הרבדים שלו.׳׳ רוני יפה (1985), חיה ויוצרת ברמת גן, ישראל. למדה ציור ורישום אצל מספר מורים בינהם ארם גרשוני, דויד ניפו (בסטודיו התחנה), ערן וובר וסטלה למיחוב. בנוסף, למדה ציור ורישום גם בפלורנס אקדמי שבפירנצה.  האמנית מתפרנסת מציור ומהוראת ציור, מנהלת את קהילת הציירים האינטרנטית הגדולה ביותר בישראל התומכת בציירים וציירות בשם ׳׳בית ספר לציור׳׳ (ניתן למצוא את קבוצת הקהילה בפייסבוק).  בעיני בני אדם הם מטבעם ”עובדי אלילים”. האובייקטים שלנו מסמלים, מזכירים ואוצרים את המשמעויות שאנחנו נותנים להם.  החפצים מספרים לנו סיפור והם אוצרים בהם זיכרון קולקטיבי. היצירה בצבעי שמן והעבודה מהתבוננות מאפשרות התעמקות חומרית וחושנית עם נושאי הציור וההבאה שלהם לממד מציאותי ופנטסטי.  העיסוק בנרטיבים דוממים בתור אלמנטים סיפוריים הוא מרתק ומאפשר חיבור רגשי מיידי כיוון שכל עולמנו עשוי חפצים דוממים שיצקנו אליהם משמעות.  היכולת לספר סיפור או להביע עמדה בעזרת חפצים וצבעים בלבד נותן אפשרות למשחק במטאפורות ובאלגוריות. החפצים הדוממים הם שחקנים על במה. 2019 - 2022 - לימודי פיסול אצל האמן ערן וובר. מושב הבונים. 2018 - 2022 - לימודי ציור אצל הציירת סטלה למיחוב. גבעתיים. 2017-2018- תוכנית הרישום האינטנסיבי בפלורנס אקדמי אוף ארט. פירנצה. 2015-2017 - לימודי רישום אצל הפסל והאמן ערן וובר. מושב הבונים. 2014-2015 - כיתת אמן (מאסטרז קלאס) בסטודיו ”התחנה” אצל ארם גרשוני ודוד ניפו. תל אביב.