בידספיריט | גאלה גילן

גאלה גילן - ׳׳מגדלנה׳׳ 2016. ׳׳במגדלנה נתקלתי במסיבה וידעתי שאני חייבת לצייר אותה. על פניו היא הייתה בחורה צעירה וקלילה עם בירה ביד, אבל הייתה בה איזושהי איכות על-זמנית שהפנטה אותי. הציור הזה התחיל במאבק מבחינתי, כי זו הייתה הפעם הראשונה שהיא דיגמנה לציור והיא מצאה את הישיבה ללא תזוזה מאוד משעממת. ההבעה שלה נעה רוב הזמן בין אדישות לבין פיהוקים של ממש. דווקא ציירים טובים יכולים בקלות למצוא את עצמם עם הבעה משועממת בציור שלהם, כי הם כל כך מתורגלים בתיעוד מדויק של המציאות. נזכרתי במשפט ששמעתי מדוד ניפו כמה שנים לפני כשלמדתי אצלו, ונחקק לי בראש - ”צייר הוא צייד”, והוא זה שהנחה אותי. ניסיתי לצוד את ההבעה שחיפשתי. היה רגע מסוים, אני ממש זוכרת אותו - אולי עבר לה זיכרון מתוק בראש, אולי משהו אחר קרה - אבל לפתע הופיעה ארשת הפנים שהיא זו שראיתי בעיניי רוחי כששאלתי אותה אם תוכל לדגמן לציור. וברגע הזה היא נראתה בדיוק כפי שדמיינתי אותה, פיסה ממנה בעולם הזה ופיסה באיזשהו עולם שמעבר, כמו נמצאת על הגשר שבין החומר לרוח. בכל שאר הזמן, למרות שהיא ניצבה מולי, בעצם ציירתי את הזיכרון של הרגע ההוא. ואני עד היום חושבת שזה אחד הפורטרטים הטובים ביותר שציירתי, ואחד הציורים שהכי הצלחתי בהם להעביר את מה שאני שואפת להעביר בכל הציורים שלי.׳׳ שמן על קנבס  67/49 ס׳׳מ  חתום  גאלה גילן (1986). מציירת ריאליזם פיגורטיבי במסורת המאסטרים האיטלקיים. בלימודיה באיטליה התמחתה בקיארו-סקורו (מונח שהתפתח ברנסנס ופירושו התמקדות בניגודיות שבין האור לצל), ובעבודותיה העכשוויות משלבת הרמוניות צבעים מודרניות יותר. מגיל צעיר נמשכה אל מסורות הציור הקלאסיות. כבר בעודה נערה צעירה הייתה לה ידיעה ברורה שנועדה להיות אמנית והיא נלחמה על כך. בעקבות זאת עזבה את הלימודים בתיכון, והחלה את הכשרתה האמנותית בהיותה בת 17 בלבד, במכללה לאמנות חזותית שבנגב. שם למדה במשך שנתיים, התמחתה ברישום וציור תחת הצייר אבינועם קוסובסקי וסיימה את לימודיה בהצטיינות. לאחר סיום הלימודים למדה תקופה בבי׳׳ס התחנה תחת דוד ניפו. מתוך תשוקה ורצון להעמיק בלימודי ציור קלאסי ריאליסטי, החליטה לעבור לאיטליה. באיטליה התגוררה ארבע שנים במהלכן למדה ב-Accademia di Belli Arti, ולאחר מכן התקבלה לתוכנית לימודי הציור של מוסד העלית Florence Academy of Art, שם למדה שלוש שנים, קיבלה מלגות רבות וזכתה בפרס ׳׳Best Cast Painting׳׳. כמו כן הייתה פיינליסטית בתחרות של המוסד היוקרתי ׳׳Art Renewal Center׳׳. עם חזרתה לארץ הייתה מיוצגת במשך חמש שנים ע׳׳י גלריה בזל, והציגה עבודות בתערוכות באיטליה ובארה׳׳ב. עבודותיה מוצגות באוספים פרטיים ברחבי העולם. ׳׳אני מסתובבת בעולם וכל מה שעיניי רואות הן דברים שאני רוצה לצייר. יש המון קסם בצורה שבה אור נח על אובייקטים שונים, בקומפוזיציות של צבע שכמו מתארגנות מעצמן, בהבעות העדינות של אנשים כשהם לא מודעים לכך שמתבוננים בהם. לעולם לא ייגמרו לי הרעיונות לציור - אני מוצאת יופי בכל דבר שאני מביטה בו.׳׳