בידספיריט | דוד הנדלר, רישום אקוורל ודיו

דוד הנדלר, רישום אקוורל ודיו שנות ה-50 בקירוב - רישום על נייר ממוסגר  17/12 ס׳׳מ ללא מסגרת  חתום מלפנים  לאורך השנים, הנדלר תואר בהתמדה לא רק כגדול הרומנטיקנים, מצד אהבתו ונאמנותו לאביבה אורי אותה עבד וצייר, אלא גם כאדם המורד באמנות הישראלית מצד האידאות שלו, מפני עיקשותו לא להיכנע לתכתיבי הזרם המרכזי, סירובו להשתייך לחצר כלשהי, לרוץ אחרי אופנות, להשתייך לשכבת השמנת הישראלית. כל חייו מכר את עבודותיו מדלת לדלת בפרוטות, כמחזר־על־הפתחים המושלם. הנה תמצית העניין, כפי שכתבה עליו דליה מנור ב–2003, עם פתיחת הרטרוספקטיבה של אביבה אורי במשכן לאמנות בעין חרוד: ”יחסי האהבה וההערצה ההדדית בין הנדלר, הצייר ש'ויתר', לבת טיפוחיו אביבה אורי, הם סיפור בפני עצמו: הוא היה יוצא מדי בוקר למכור את רישומיו מבית לבית, ובפרוטות שקיבל היה קונה אוכל וצורכי ציור, מבשל ודואג לתנאי היצירה של אביבה. היא הוקירה את דרכי ההתבוננות שהעניק לה והעמידה אותו בשורה אחת עם גדולי האמנות, מליאונרדו עד פיקאסו. הנדלר מת ברגע שיא של הצלחה לאביבה - יום לאחר פתיחת תערוכתה (בהיעדרה) במוזיאון החשוב לאמנות מודרנית, הסטדליק, באמסטרדם”.  (מתוך כתבתה של גליה יהב לעיתון ׳׳הארץ׳׳)