בידספיריט | רוני יפה

רוני יפה - ׳׳כסף משלך׳׳ 2022. ׳׳עד שפגשתי את אילשלי (בת זוגתה של רוני) לא ידעתי הרבה דברים, ולא קראתי הרבה ספרים וכנראה עדיין. כשהיא הגיע אלי לראשונה והסתכלה במדף הספרים שלי היא אמרה לי, אה, את קוראת רק ספרים שכתבו סופרים, ולא סופרות. אני לא יודעת מה האינטרס של בחורה נחמדה ככה להתריס ולא להתפעל מכל כתבי מאיר שלו, אבל מייד אמרתי לה שאני קוראת מה שאני אוהבת ומה איכפת לי אם זה סופר או סופרת בכלל! הרי זו היצירה שחשובה! לא מי יצר/ה אותה (או מתי). ככל שהזמן עובר אני מבינה יותר ולעומק עד כמה ההיקשר שבו יצירה נעשית הוא מהותי ליצירה. כבר ציירתי לגבי זה שלא ניתן ליצור אומנות בוואקום, ואולי זה היה מרומז מידי, למרות שנכתב בבולד על הציור עצמו. אז אני משתמשת קצת בטקטיקה של מגמת אומנות בתיכון, ובוחרת לצייר על לוח משחק לגילאי 3-5, ומשאירה חלקים בציור שאינם גמורים כדי לרמז על ההיקשר והאטמוספיירה בה אני מציירת - בחדר משלי. הקוטן של הציור, המצע שלו, הדחיסות שלו ותחושת התכיפות במראה הלא גמור אמור להזכיר איפשהו את האילוצים היומיומיים סביב חיי הציור המקצועי. הציור כחוט השני שעובר דרך כל אלה, ובעיקר היום ספציפית אחרי יממה עמוסה בלתמ”ים שהועלו בדרגה כי מעבר לבעיות יומיומיות יש גם ילד שצריך לאסוף מהגן - אני מרגישה שמתאים לפרסם את הציור הזה. אחרי בוקר מאוחר מידי וריצה לגן וחזרה בריצה כדי להספיק לבשל כדי להספיק לשיעור שאחריו יש לי את הכמה רגעים לכתוב את זה, ומייד אחרי זה לרוץ לבית המרקחת ואז מיד שוב לאסוף את הילד מהגן ולהתפלל שירדם לשנ”צ כדי שאוכל להוציא כביסה, לאכול ואולי להניח איזה קו על אחד הבדים שהגיעו במשלוח, וזה כדי להעיר את רובי למסיבת הבריכה שלו מהגן בתקווה שהוא ירדם לפני 19:00, ואז יתחיל היום שלי, בחדר שלי. אמרתי לאיל שאני רוצה לכתוב על איך התחלתי את העסק העצמאי שלי, והיא אמרה לי שאני חייבת לדבר על זה שלא משנה מתי, תמיד התעקשתי שנמצא דירה שיהיה לי בה חדר משלי לעבוד בו. שזה לא מובן מאליו שיש לי אותו, למרות שהוא קטנטן ומגביל ודחוס. הוא שלי ויש לי עכשיו ילד שיודע שכשאני שם אז אמא בעבודה והוא לא מתפרץ עם דרישות - ושזה לא מובן מאליו. שזו זכות ענקית ושצריך להלחם עליה כדי להשיג אותה, ובעיקר כדי לשמור אותה שלך.׳׳ שמן על עץ ממוסגר  30/30 ס׳׳מ  חתום  רוני יפה (1985), חיה ויוצרת ברמת גן, ישראל.  רוני למדה ריאליזם אצל דויד ניפו וארם גרשוני וכמו כן באקדמיה הנחשבת של פלורנס, איטליה. כעת לומדת אצל ערן וובר וסטלה למיחוב. רוני היא ללא ספק אמנית ריאליזם צעירה ומבטיחה     האמנית מתפרנסת מציור ומהוראת ציור, מנהלת את קהילת הציירים האינטרנטית הגדולה ביותר בישראל התומכת בציירים וציירות בשם ׳׳בית ספר לציור׳׳ (ניתן למצוא את קבוצת הקהילה בפייסבוק).  בעיני בני אדם הם מטבעם ”עובדי אלילים”. האובייקטים שלנו מסמלים, מזכירים ואוצרים את המשמעויות שאנחנו נותנים להם.  החפצים מספרים לנו סיפור, הם יקרי ערך או יומיומיים, נוסטלגיים או סמלי סטטוס, והם בעיקר מעוררים את החושים שלנו לחוויה סיפורית או רוחנית והם אוצרים בהם זיכרון קולקטיבי. היצירה בצבעי שמן והעבודה מהתבוננות מאפשרות התעמקות חומרית וחושנית עם נושאי הציור וההבאה שלהם לממד מציאותי ופנטסטי.  העיסוק בנרטיבים דוממים בתור אלמנטים סיפוריים הוא מרתק.  היכולת לספר סיפור או להביע עמדה בעזרת חפצים וצבעים בלבד נותן אפשרות למשחק במטאפורות ובאלגוריות. החפצים הדוממים הם שחקנים על במה. השכלה: 2019 - היום - לימודי פיסול אצל האמן ערן וובר. מושב הבונים. 2018 - היום - לימודי ציור אצל הציירת סטלה למיחוב. גבעתיים. 2017-2018- תוכנית הרישום האינטנסיבי בפלורנס אקדמי אוף ארט. פירנצה. 2015-2017 - לימודי רישום אצל הפסל והאמן ערן וובר. מושב הבונים. 2014-2015 - כיתת אמן (מאסטרז קלאס) בסטודיו ”התחנה” אצל ארם גרשוני ודוד ניפו. תל אביב.