בידספיריט | רוני יפה

רוני יפה - ''Artist cannot be social idiots''. ׳׳זה התחיל בציור של הכדור הזה על המרצפות האלה (שלא היו ולא נבראות במציאות) וחשבתי כל הזמן איזה אלמנט אוסיף ליד הכדור, כן יש ציורים שמתחילים ומתהווים ולא תמיד מתוכננים מראש עד הסוף.  רציתי למצוא כדור-ארץ צעצוע שידעתי שיש לבני אבל מסתבר שאחרי שחלק ממנו נאכל זרקנו אותו לפח. אז מצאתי תמונה של כדור כזה והתאמתי אותה לתאורה של שאר הציור. רציתי להמחיש משהו שלמדתי בכיתה ז (1998) בשם ”מעגלי שייכות”. אלה ”מעגלים חברתיים” שאני שייכת אליהם - יש את המעגל הפנימי ביותר שהוא אני עם עצמי, יש את המעגל של המשפחה הגרעינית, מעגל החברים לכיתה, מעגל הישוב בו אני גרה, וכן הלאה, המדינה, העולם... הרעיון היה שהכדור מציג את המעגל האישי שציירת נמצאת בו כשהיא עובדת, בלי אף אחד ולפעמים יש לה את הזכות הגדולה לצייר דברים קטנים וחסרי משמעות לכאורה #האישיהואהפוליטי. אבל כשהיא עושה את זה היא עדיין לא באמת בוואקום שמבודד אותה ומפריד אותה מהעולם. גם הבחירה לצייר חפץ פשוט היא בחירה שמעידה על הזכות לעשות את זה. והיא גם יכולה לרמז על כל הדברים שלא נבחרו כנושא לציור - שאר העולם - העדר נוכחות או נוכחות ההעדר. המשפט בציור הגיע אלי בהרצאה שהייתי בה בפלורנס אקדמי. ששם מקדשים כמובן את מלאכת הציור - הטכניקה, אבל זה רק למראית עין. כל מורה שניגש/ה אלי בכל שלב של הלימודים התחיל/ה או סיימ/ה בלשאול מה אעשה עם הציור אחרי שאצא מהאקדמיה, מהחממה אל העולם. מורה טוב לציור יודע/ת שהציור לא נועד כדי לתרגל תרגילים אלא כדי ליצור יצירות. אבל צחוק הגורל - כדי ליצור יצירות צריך גם לתרגל תרגילים. . בכל אופן, אנחנו לא יוצרים בוואקום. לא כל יצירה תדבר על כל מה שבוער, אבל היצירה נובעת מהחיים, ולכן גם אם בחרת לצייר דבר ”חסר משמעות” אפשר לפחות לחגוג את זה שיכלת לצייר אותו - שהיה לך את הפנאי והמרחב לצייר אותו - ושהם לא משהו שצריך להיות מובן מאליו.׳׳ שמן על בד  21/23 ס׳׳מ  חתום  רוני יפה (1985), חיה ויוצרת ברמת גן, ישראל.  רוני למדה ריאליזם אצל דויד ניפו וארם גרשוני וכמו כן באקדמיה הנחשבת של פלורנס, איטליה. כעת לומדת אצל ערן וובר וסטלה למיחוב. רוני היא ללא ספק אמנית ריאליזם צעירה ומבטיחה     האמנית מתפרנסת מציור ומהוראת ציור, מנהלת את קהילת הציירים האינטרנטית הגדולה ביותר בישראל התומכת בציירים וציירות בשם ׳׳בית ספר לציור׳׳ (ניתן למצוא את קבוצת הקהילה בפייסבוק).  בעיני בני אדם הם מטבעם ”עובדי אלילים”. האובייקטים שלנו מסמלים, מזכירים ואוצרים את המשמעויות שאנחנו נותנים להם.  החפצים מספרים לנו סיפור, הם יקרי ערך או יומיומיים, נוסטלגיים או סמלי סטטוס, והם בעיקר מעוררים את החושים שלנו לחוויה סיפורית או רוחנית והם אוצרים בהם זיכרון קולקטיבי. היצירה בצבעי שמן והעבודה מהתבוננות מאפשרות התעמקות חומרית וחושנית עם נושאי הציור וההבאה שלהם לממד מציאותי ופנטסטי.  העיסוק בנרטיבים דוממים בתור אלמנטים סיפוריים הוא מרתק.  היכולת לספר סיפור או להביע עמדה בעזרת חפצים וצבעים בלבד נותן אפשרות למשחק במטאפורות ובאלגוריות. החפצים הדוממים הם שחקנים על במה. השכלה: 2019 - היום - לימודי פיסול אצל האמן ערן וובר. מושב הבונים. 2018 - היום - לימודי ציור אצל הציירת סטלה למיחוב. גבעתיים. 2017-2018- תוכנית הרישום האינטנסיבי בפלורנס אקדמי אוף ארט. פירנצה. 2015-2017 - לימודי רישום אצל הפסל והאמן ערן וובר. מושב הבונים. 2014-2015 - כיתת אמן (מאסטרז קלאס) בסטודיו ”התחנה” אצל ארם גרשוני ודוד ניפו. תל אביב.