בידספיריט | סמדר קילצ׳ינסקי

סמדר קילצ׳ינסקי - ׳׳פעם׳׳ 2020. שמן על בד 120/90 ס׳׳מ  חתום  סמדר קילצ׳ינסקי (1963) היא שחקנית, דוגמנית ואמנית רב תחומית בתחום הציור. ילידת שכונת שייח' מוניס בתל אביב. קילצ'ינסקי היא בתו של הצייר יליד פולין אנדריי קילצ'ינסקי. רק אחרי שאביה נפטר משהו בה נפתח והיא יכולה היתה להיכנס לטריטוריה שהיתה שמורה לו.  אחרי שנים של מאבקים כלכליים היא פורצת כאמנית. סמדר מספרת את סיפור חייה המעניין בעבודותיה. קילצ'ינסקי התפרסמה לראשונה בגיל 14 כשהופיעה כ”נערת שער” בשבועון ”העולם הזה”. לאורך השנים פיתחה קריירת דוגמנות מצליחה, הובילה את מסעות הפרסום של ”סופט טאץ'” ו”דופלו”, כיכבה על שערי מגזינים בארץ ובעולם. בשנות השמונים והתשעים כיכבה בסרטי קולנוע המובילים של אותה תקופה - ”הפנימייה” (1983) לצד אלון אבוטבול, ”בר 51” (1985) של עמוס גוטמן, סרטיו של אסי דיין - ”פוטו רומן” (1987) ו”החיים על פי אגפא” (1992) לצד שמיל בן-ארי וגילה אלמגור, ”דשאים סגולים” (1998) של דינה צבי-ריקליס ו”כרוניקה של אהבה” (1999). בשנות ה-2000 השתתפה בסרט ”שקרים לבנים” (2000), בסרטיו של חיים בוזגלו – ”פגישה עיוורת” (2003) ו”דיסטורשן” (2005), לצד עמוס לביא. במקביל, ביססה קריירה טלוויזיונית בדרמות הטלוויזיוניות ”בן-גוריון” לצד רונית אלקבץ, ”לילה ללא לולה” (2001) של שי כנות, לצד איילת זורר, ”1000 קלוריות” (2001) ו”ביי ביי לאהבה” (2006), לצד אביטל דיקר, ובסדרות הטלוויזיה ”האישה האחרת” (2000) של שמי זרחין, לצד יונה אליאן, ”צימרים” (2003), לצד גלית גוטמן, ”אהבה מעבר לפינה” (2004), לצד יהודה לוי ו”כתב פלילי” (2005) של חיים בוזגלו, לצד אורי גבריאל. ב-2007 כיכבה ב”כבוד” של חיים בוזגלו. בשנת 1976 בהיותה בת 13 בלבד עברה לגור למשך שנתיים עם יעקב אלפרון, שיצא מהכלא והיה באותה עת אסיר משוחרר בן 21. היא נישאה לאסי דיין, והתגרשה ממנו לאחר כשנה. כמו כן הייתה נשואה לשחקן שרון אלכסנדר, עמו הביאה לעולם בת וזוג תאומים. בתקופת נישואיהם ניהלו השניים בית ספר למשחק. לאחר גירושיה מאלכסנדר ניהלה מערכת יחסים עם הסופר גדי טאוב. בסוף 2012 הגישה בקשה לבית המשפט להכריז עליה כפושטת רגל, לאחר ששקעה בחובות. את תערוכת היחיד הראשונה שלה הציגה בשנת 2015.