בידספיריט | נדיר: מכתב הלכתי-היסטורי מאת האדמו”ר

נדיר: מכתב הלכתי-היסטורי מאת האדמו”ר רבי ישראל'טשע מאטיניא מכתב קודש בעל תוכן היסטורי, עם פסק הלכה תקיף אודות קופות הצדקה המחולקות בבתים. מאת האדמו”ר רבי ישראל שלום יוסף הגר מאטיניא. נשלח אל הגאון רבי משולם ראטה אב”ד שאץ בעל ה'קול מבשר'. אטיניא, [תרצ”ה 1935 בערך]. מכתבים מאתו הינם נדירים. במכתבו מציג הרבי מאטיניא את יסודותיה של קופת 'צדקת רבי מאיר בעל הנס' שנתייסדה על ידי ”ראשונים כמלאכים הרמב”ן ז”ל ואחריו מרן הבית יוסף וכל קדושיו עמו והבאים אחריהם רבותינו תלמידי הבעש”ט הק' זי”ע... ע”י קופסאות בכל בתי ישראל נבנו חרבות ירושלים וערי הקודש מימות הרמב”ן, כי בעת בא הרמב”ן לאה”ק לא נמצא שם כמעט יהודי כידוע מאגרת הרמב”ן”. אי לכך פוסק הרבי מאטיניא - שמלבד היותו אדמו”ר לאלפים, נודע כגאון ופוסק הלכה - שמלבד קופת רמבעה”נ, לשום מוסד צדקה אסור לחלק קופות בבתים: ”ואסור לשום מוסד צדקה או ישיבה לאסוף נדבות באופן קביעת קופסאות... ומאז ומעולם גדרו רבותינו בגזרת עירין ובאיסור חמור שלא לנגוע בזכות הצדקה הזאת הנוסדה ע”ש הק' רמבעה”נ זי”ע”. [מעניין האם האיסור תקף גם בזמנינו? שהרי לא ידוע שהוא הותר אי פעם]. הרבי הקדוש מאטיניא שנתפרסם בקדושתו ובמופתיו ומילה מברכותיו לא שבה ריקם, מברך במכתבו שלפנינו ברכות, חלקן בעצם כתב יד קדשו: ”יגן עליו זכות הקדושים הנ”ל [הרמב”ן הב”י והבעש”ט] וזכותא דרבים וארץ הקודש להושע בכל משאלות לבו לטובה ויזכה לראות בשוב ד' עמו במהרה בבי”א”; יבא עליהם ברכה ויבא שכמ”ה [-שכרו כפול מן השמים]”. האדמו”ר רבי ישראל שלום יוסף הגר מאטיניא [תרמ”ד-תש”ד], בנו ממלא מקומו של מייסד שושלת אטיניא הגה”ק רבי חיים הגר [אחיו של ה'אהבת ישראל' מוויז'ניץ]. אלפי חסידים נהרו לחצרו מארצות שונות. עם זאת היה הרבי ענוותן ושפל ברך וידע להסתיר את גינוני המלכות שלו בענותנותו. בזיווג ראשון נשא לאשה את מרת אדל בת דודו רבי שמואל אבא האגר, האדמו”ר מהורודנקה. בזיווג שני נשא אשה את מרת דבורה לאה בת רבי יחיאל הורוויץ, האדמו”ר מפוקשיבינצה, בנו של רבי מאיר’ל מדז’יקוב. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לסטניסלב, ובנה בה את בית מדרשו. דברי תורתו נדפסו בקונטרס 'נפש ישי' שנדפס בסוף בסוף ספר נימוקי חיים לאביו. (אנציקלופדיה לחסידות ח”ג עמ' תר”ד-תר”ה, וונדר, גאליציה ח”ב עמ' 53-54). נודע כבעל מופת וכשהזכירו לפניו חולה סקר את התרופות ולא פעם ציוה להפסיק את הטיפול בתרופות אלו, אפילו כשרשם זאת רופא מומחה. הוא אמר שקלקולם לפעמים של הרופאים יתר על תיקונם. סיפר הגה”ח רבי עקיבא גרוס רבה של שכונת בקעה: פעם קבלה בתי בהיותה בת חדשיים חום גבוה והרופא לא ידע את סיבת החום מיהרתי לר' ישראלטשע ופרצתי בבכי מתוך התרגשותי, פנה אלי הרבי ואמר מה אתה בוכה הלא זה הוא טבע הילדים ובעזה”י היא תגדל ולא יקרה לה שום דבר! אמרתי כי אנו מודאגים מכך שהרופא אינו יודע הסיבה. ענה הרבי טוב שהוא מודה על כך שאינו יודע, גרועים מכך הרופאים שאינם יודעים ונותנים תרופות מוטעות ובכך מזיקים ולא עוזרים למחרת התחיל החום לרדת ללא כל תרופות וב”ה היא הבריאה. (נחלת צבי - יג, בני ברק, תשנ”ו, עמ צא). בכיבוש הנאצים ימ”ש התחבאה משפחת הרבי בבונקר שבחצרם בעיר סטאניסלאוו שבפולין, בסמוך לבנין ביהמ”ד הגדול של הרבי. כשגילו הנאצים את הבונקר בו הסתתר הרבי עם משפחתו קצין גסטאפו נאצי ירה מספר כדורים אשר הרגו את הרבי הי”ד, לאחמ”כ נרצחה שם גם הרבנית מרת דבורה לאה הי”ד, נכדת הרה”ק האמרי נועם זי”ע. יהודי שהתגורר לימים בנתניה צבי לאקריץ שמו סיפר כי הוא הביא את גופו הק' של רבי ישראל שלום יוסף זי”ע לקבורה בבית החיים בסטאניסלאוו ע”י מקום מנוחת אביו הק' הטל חיים מאטיניא זי”ע (קשר איתן בטאון ויזניץ - כז, בני ברק תשע”ד, עמ 23). הנמען הגאון רבי משולם ראטה [תרל”ז-תשכ”ג], אב”ד טשרנוביץ ושאץ. מגדולי המשיבים בדורו, בעל שו”ת ”קול מבשר”. חבר מועצת הרבנות הראשית בארץ ישראל. [1] דף נייר, 22X28 ס”מ. חלק מהמכתב בכתב ידו הנאה של סופר האדמו”ר, בתוספת של כ-[8] שורות בתחילת ובסוף המכתב בכתב יד קדשו של הרבי ובחתימת ידו. מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול, מעט קרעים בשוליים ללא פגיעה בטקסט.