בידספיריט | מסמך נדיר מקהילת לובלין בחתי”ק

מסמך נדיר מקהילת לובלין בחתי”ק הגאון רבי יהושע העשיל אשכנזי. תרי”ז מסמך היסטורי חשוב ונדיר אודות הרחבת בית הכנסת הגדול בלובלין בו התפללו המהרש”ל והמהר”ם, ומכירת המקומות שהתווספו בו. על המסמך חתומים ראשי הקהל ואב”ד לובלין הגאון רבי יהושע העשיל אשכנזי. לובלין, תרי”ז [1857]. בשנת תרי”ז נבנה ארון קודש חדש ומפואר בבית הכנסת הגדול בעיר לובלין, כך שנוצר מקום חדש בבית הכנסת, ומיספור הכסאות הנזכר בפנקס הקהל השתנה, במסמך זה סידרו מחדש את מספור הכיסאות באישורו וחתימתו ידו של רבה של לובלין הגאון רבי יהושע העשיל אשכנזי. בית הכנסת הגדול בלובלין - ברחוב יאטנצה 3 בלובלין התנוסס לתפארה בית כנסת הגדול, מבתי הכנסת הגדולים והנודעים ברחבי אירופה הוא נקרא ”בית הכנסת של המהרש”ל”. הוא הוקם לפני למעלה מארבע מאות שנה, ובו, לפי השערת החוקרים, התקיימו ישיבות ”ועד ארבע הארצות”. בימיו של המהר”ם מלובלין, שהיה גדול הדור, נוסף מבנה גדול כחיבור לבית המדרש של המהרש”ל, ולכבודו של המהר”ם מלובלין קראו לחלק החדש ”בית הכנסת של מהר”ם מלובלין”. שני בתי הכנסת יחד כללו שלושת אלפי מקומות ישיבה. כך מוצאים אנו בקורות דברי הימים, שביום הכתרת הגאון רבי שניאור זלמן זצ”ל בעל השו”ת ”תורת חסד” לרב העיר לובלין (שהוכתר לאחר הפטירתו של רבינו), נשא הוא את דרשתו הגאונית בבית כנסת היסטורי זה, שהיה מלא על גדותיו, וכל שלושת אלפי מקומותיו היו ”מלאים עד אפס מקום”. הדרשה, אגב, הכתה גדלים בעולם היהודי והיא נדפסה כחיבור מיוחד בשם ”דרשת התורת חסד”. בית הכנסת העתיק דרש תחזוקה שוטפת יקרה מאוד, ובדברי ימיו של בית הכנסת מובאים כמה מבצעי שיפוץ יקרים וממושכים שנערכו בו. הגאון רבי יהושע העשיל אשכנזי אב”ד לובלין [נפטר: תרכ”ז], בן הגאון רבי משולם זלמן אשכנזי אב”ד לובלין בעל ספר 'בית משולם' ולמעלה בקודש. חתן הגאון רבי בנימין ברודא אב”ד הורדנא. כיהן בעיר הגדולה לובלין משנת תרי”ג, לאחר פטירת הגאון בעל נודע בשערים. היה גאון מופלא בכל חדרי תורה, השאיר אחריו עשרה חיבורים, אך בענוותנותו סירב להדפיסם, היה מסור בכל לבו להנהגת העיר, הן ברוח הן בחומר, הסכמות רבות ממנו נדפסו בספרי חכמי זמנו.     בימיו התחילה להתגבש עדת החסידים בלובלין, סביב האדמו”ר רבי לייבל'ה איגר. הגאון רבי יהושע העשיל שחרד על דקדוק ההלכה בקהילתו, נחרד לשמוע כי מנהיגם של החסידים נוהג להתאחר בתפילותיו מעבר לזמן התפילה (בשל הכנותיו בטהרה), ובשנת ה'תרכ”ה פרסם את הכרוז דלהלן (נדפס ב'אהל תורה', תרפ”ח, מפנקסו של רי”ה): ”ראה ראיתי ברוע המנהגים הגרועים בקהלתינו הקדושה הנוגעים לגופי תורה אשר לא שערום אבותינו ואבות אבותינו. ולמען לא יהיה הקולר תלוי בצוארי, כי יש בידי למחות על כן נתתי אל לבי להסיר אבן הטועים לאט לאט”. (ראה מאמרו של הרב יוסף וויכלדר, המבשר תורני, אחרי מות קדושים, תש”ע).      תשובות אליו בשו”ת דברי חיים, אבן העזר, סימן קיב – שאלה אליו ותשובה ממנו; נודע בשערים ח”ב סי' נז; שו”ת מהרי”ל דיסקין, א, סימן א. (ושם בשולי הגליון מכתב נוסף ממהריל”ד לרי”ה בנושא המדובר שם); לרבי חיים נתן דמביצר, בענין מצות מכונה, נדפס בחוברת מודעה לבית ישראל, ברסלאו תרי”ט, עמ' יב; מכתב ממנו לרבי שמואל שטראשון בווילנה, בענין שרטוט לאחר כתיבה (על דבריו בסוטה י”ז ע”ב תוד”ה דכתיב), בקובץ 'עדות', יז (תשרי תשנ”ה), עמ' ט-יא/     על מצבתו נחקק: הוסרה המצנפת והורמה העטרה, נכבה נר ישראל המנורה הטהורה, במות אדמו”ר הרב הגאון הגדול בקי בחדרי תורה, מכל המעלות שמנו חז”ל בראוי להיות השכינה עליו שורה, אחת בו לא נעדרה, חכם עשיר ועשירי לעזרא, צדיק וחסיד ענותן במידה יתירה, לעמו ולעדתו בכל צוקה וצרה, היה מגן ומחסה צינה וסוחרה, כקש”ת מו”ה יושע העשיל זצ”ל”. לאחר פטירתו התמנה תחתיו כרבה של לובלין, רבי שניאור זלמן פרדקין, מח”ס תורת חסד. [1] דף נייר, 20X33 ס”מ. נייר עבה ומשובח עם הטבעת מים. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים הלבנים, במרחק רב מהטקסט.