בידספיריט | עותק מיוחס - שו”ת וחידושים


עותק מיוחס - שו”ת וחידושים מנחת פתים על שולחן ערוך יורה דעה אשר חיבר הגאון רבי מאיר אריק [בחייו] אבד”ק יאזלוויץ. מהדורה ראשונה. מונקאטש, תרנ”ח [1898]. עם חתימת רבי  חיים יהודה לייב אוירבאך ראש ישיבת שער השמים הגאון רבי חיים יהודי לייב היה דור שביעי להרה”ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל התולדות יעקב יוסף, תלמיד הבעש”ט. אביו, הגאון רבי  אברהם דב אוירבך, כיהן כרב בטשערנאוויץ למעלה משלושים שנה  למד בישיבות ירושלים וקיבת סמיכה מהגאון רבי חיים ברלין בגיל 18.לאחר שהתחתן עם בתו של הרב שלמה זלמן פרוש, מבוני ומנהיגי היישוב בירושלים החדשה ואחותו של ר נפתלי צבי פרוש-גליקמן. החל ללמוד קבלה מהרה”ק רבי  שמעון צבי הורביץ, ובשנת ה'תרס”ו ייסד יחד עמו את ישיבת המקובלים שער השמים. אף על פי שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים, שימש לצידו של רבו . מאז הקדיש את כל זמנו ומרצו לביסוס הישיבה ”אשר כל חיי בכל נימי נפשי קשורים בה, וזה כל ישעי וחפצי לראותה ברוממותה שתהיה לאור מזהיר ומבהיק בארץ הקודש, ותל-תלפיות לכל תלמיד חכם ברחבי תבל“ (בהקדמתו לספרו ”לב חכם”). ישיבה זו הפכה עד מהרה למרכז לימוד הקבלה של האשכנזים בירושלים, ועד היום היא ישיבת  המקובלים החשובה בציבור האשכנזי. בשנת ה'תרע”ו (1916) התמנה להיות סגן קונסול פרס, ובתפקידו זה הגן על יהודי הארץ מפני רודנות העות'מאנים, בנותנו להם דרכון פרסי. הדבר נודע לשלטונות העות'מאניים והרב נידון למוות שלא בפניו. שעות מספר קודם ביצוע גזר הדין נתגלה לו הסוד מפי אחד מאנשי הבולשת הטורקית, והוא נאלץ להסתתר מספר חודשים מפני השלטונות. במקום מחבואו ישב ולמד עם אחד מתלמידיו, שם חיבר חלק גדול מחידושיו שהיוו חלק מספרו ”חכם לב”. כשהטורקים איבדו את שלטונם בירושלים, יצא ממחבואו.[ לאחר מלחמת העולם הראשונה היה חבר אספת הנבחרים הראשונה, וממייסדי ”מפעל התורה” וחבר הוועד הפועל שלו.  בשנת ה'תרפ”ח ייסד את התלמוד תורה ”שער השמים” לבני עדות המזרח, וכן כולל אברכים צמוד לישיבה ללימוד תורת הנגלה. בשנת ה'תרצ”א יצא לארצות הברית לפעול למען הישיבה שעמדה בסכנת פשיטת רגל. מסע זה ארך למעלה משנתיים. בנו היה גדול הדור הגאון רבי שלמה זלמן אויברך זצ”ל קברו של הרב אוירבך בהר המנוחותרב אוירבך לול ה'תשי”ד לאחר מחלה ארוכה והוא כבן 67. [1] נ”ה דף מצב טוב כריכה חדשה