בידספיריט | מכתב היסטורי ארוך מאת רבי

מכתב היסטורי ארוך מאת רבי יצחק אייזיק חבר – מחאה ותגובה לאסיפת הרפורמים בבראונשווייג - שונה מהנדפס מכתב ארוך (3 עמ') בכתב-יד קדשו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק חבר. טיקטין, כ”ב טבת תר”ה [ינואר 1845]. מכתב היסטורי שכתב רבי יצחק אייזיק חבר כתגובה לאסיפת הרפורמים המפורסמת בבראונשווייג בשנת תר”ד. היתה זו האסיפה הרשמית הראשונה של הרפורמים, בה הוכרזו החלטות מרחיקות לכת על ביטול מצוות ומנהגים, שינויים בסדרי התפילה ורפורמות נוספות. בין היתר הכריזו אז הרפורמים כי נישואי תערובת בין יהודים לנוצרים אינם אסורים, ביטלו את מצוות תקיעת שופר בראש השנה וארבעת המינים בסוכות, ערכו שינויים בנוסח התפילה, ביטלו את אמירת ”כל נדרי” ביום הכפורים, התירו אכילת קטניות בפסח, ועוד. אסיפה זו היוותה נקודת מפנה ביחסה של היהדות האורתודוקסית אל הרפורמים. האסיפה עוררה גל של תגובות מחאה מכל רבני אירופה. ביוזמת רבי צבי הירש לעהרין (ראש ה”פקידים והאמרכלים”) נאספו מכתבי מחאה מגדולי הרבנים, על מנת להדפיסם בספר מיוחד (במתכונת דומה לספר ”אלה דברי הברית” שהופיע בשנת תקע”ט, כתגובה לפתיחת ה”היכל” - בית הכנסת הרפורמי בהמבורג). רבי צבי הירש לעהרין ועוד רבנים יצאו בקריאה לרבני הדור ובקשו מהם לכתוב את דעתם על אסיפת בראונשווייג ולשלוח אליהם. למעלה מ-70 רבנים, בהם גדולי הדור, נענו לקריאתם ושלחו מכתבי מחאה ארוכים. המכתבים קובצו בספר, ונדפסו בשני חלקים, באמשטרדם, בחודשים אדר א' וניסן תר”ה, תחת השם ”תורת הקנאות”. המכתב שלפנינו הוא אחד מאותם מכתבים חשובים שנשלחו אל רבי צבי הירש לעהרין, ובו מאריך רבי יצחק אייזיק חבר בדברי מחאה חריפים ביותר נגד החלטות הרפורמים, בתוספת הסברים על הטעות שבדבריהם ועל החורבן שעלול להיווצר ממעשיהם. רבי יצחק אייזיק כותב באופן חריף על ”תרבות אנשים חטאים רשעים מינים ואפיקורסים שם רשעים ירקב, אשר עשו אסיפה מפוחזים וריקים שלוחי התאוה והחמדה... לשרש ולקעקע... חובת תוה”ק ...”. ומאריך לכתוב על סמכותה ותוקפה של התורה-שבעל-פה, ועל המחויבות לפרטי ההלכות והמנהגים, ובתוך הדברים כותב בףמילים קשות ביותר, ”הרשעים הגמורים אשר רק רצונם בשילוח חופשי תאוותם לכל חטא ועון...”. רבי יצחק אייזיק מכריז כי ”אין לשום אדם אשר בשם ישראל יכונה לבטל ח”ו בביטול גמור שום דבר אפילו מנהג ממנהגי ישראל הקדושים...”. המכתב שלפנינו נדפס בספר ”תורת הקנאות”, אך מהשוואה בין הנדפס למכתב המקורי שלפנינו, נראה כי בהדפסה נעשו שינויים. רוב השינויים בהדפסה הם עידון של הביטויים החריפים במכתבו של רבי יצחק אייזיק. כך לדוגמה, במקום: ”אשר עשו אסיפה מפוחזים וריקים”, נדפס: ”מהם פוחזים וריקים”; במקום: ”הרשעים הגמורים”, נדפס רק ”הרשעים”; כך גם הושמטה המילה ”שר”י” [שם רשעים ירקב] מאחד המקומות, ועוד. מספר שורות - המדברות על אנשים ”אשר קראו עצמם בשם הורים ומורים” ואשר הצטרפו אל ”הרשעים הגמורים” - נשמטו לחלוטין [ראה חומר מצורף להשוואה]. הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר (תקמ”ז-תרי”ג), ממוסרי תורת הגר”א בקבלה, ”פה שלישי להגר”א” – שכן כבר בהיותו כבן 14 ראה בו רבי מנחם מנדל משקלוב (תלמידו של הגר”א) כלי מוכשר ללמדו חכמת הקבלה. בעודנו צעיר לימים התפרסם שמו כגאון ובקי עצום בכל מכמני התורה, ושימש כאב”ד בכמה קהילות חשובות: פרוזינא, ראזינאי, וואלקאוויסק. בשנים תקצ”ז-תר”ט כיהן ברבנות טיקטין ובשנת תר”ט עבר לסובאלק בה כיהן כארבע שנים ברבנות. גאון מופלג מגדולי רבני דורו, ומגדולי הפוסקים בדורו. השלים 60 פעמים לימוד הש”ס. כתב עשרות ספרים בתורת הנגלה והנסתר, שרק חלקם יצאו לאור, ובהם ספרי קבלה רבים בתורת הגר”א, שו”ת בהלכה ובסוגיות הש”ס. [2] דף (3 עמ' כתובים). 27 ס”מ. מצב טוב-בינוני. מעבר לדף רישום כתובת (ל”Hersch Lehrn” באמשטרדם) וחותמות