בידספיריט | ההגדה של החותן והחתן, שהבדילו

ההגדה של החותן והחתן, שהבדילו עצמם מאמונת כל ישראל, על פי השקפתם שאין א-לקים אישי ולאומי ומתגלה כלל, ובזה הוציאו את עצמם אפילו מהתנועה הקונסרבטיבית – הסידור שהוציאו במקביל להגדה נשרף במעמד מאתיים רבנים – סיפור היסטורי מדהים – נדיר! - אוצר ההגדות 3920 לא רשום אצל יערי רקע הגדה שנסדרה מחדש על ידי מרדכי קפלן וחתנו אירה אינשטיין מרדכי קפלן (11 ביוני 1881 - 8 בנובמבר 1983) היה רבאי, מנהיג והוגה מרכזי ביהדות ארצות הברית במאה ה-20, מייסד הזרם הרקונסטרוקציוניסטי ביהדות. קפלן היה נטורליסט שראה במורשת היהודית את תרבותו של העם ולא פרי השפעה א-לקית כלשהי, והטיף לדבקות בקהילה, בעם ובמסורת כעניין של הכרה והשתייכות ולא של מילוי חובה דתית. קפלן, בן לרב אורתודוכסי, למד בישיבות, קיבל סמיכה לרבנות מאחד מגדולי הדור, והיה ממייסדי ארגון בתי הכנסת האורתודוכסים באמריקה: ישראל הצעיר. עם הזמן הציב את עצמו בתנועה הקונסרבטיבית, אך בהמשך הזמן עזב את בית מדרשה ויסד שיטה חדשה שאינה מאמינה כלל בא-ל ובדת במובנם המסורתי, בהתגלות. קפלן המשיך לשמור מצוות, בהתאם לתפיסתו הלאומית התרבותית, גם לאחר ההתרחקות מהזרם האורתודוקסי ואף הקונסרבטיבי. הגותו של קפלן, שבעצם הביאה להתרחקותו אפילו מהתנועה הקונסרבטיבית מתאפיינת בראיית היהדות כציוויליזציה שלמה. הדיון בתרבות היהודית הוא בכלים חילוניים: סוציולוגיים, היסטוריים, תרבותיים אולם תכניה של התרבות הזו הם דתיים. הפילוסופיה שלו סטתה באופן קיצוני מהאידאולוגיה של היהדות המסורתית. חשוב לציין שהם היו נאמנים, לפי תפיסתם ודרכם, למרות דעותיהם הבדלניות, לעם ישראל, לציונות, ולמדינת ישראל. שריפת הסידור ב-12 ביוני 1945, איגוד הרבנים האורתודוקסים של ארצות הברית וקנדה לא רק אסר שימוש בספר תפילות שקפלן כתב את ההקדמה אליו אלא הורה לשרוף אותו, ואכן הסידור נשרף בטקס בו השתתפו 200 רבנים של האיגוד ביוני באותה השנה. שריפת הסידור הייתה חלק מטקס הטלת החרם על קפלן. הפרדוקס ביציאת מצרים ובהגדה שלפנינו ההגדה שלפנינו אינה מוציאה את שם א-לקים מן ההגדה, שכן לדידם אין מדובר באמת בא-ל אלא בדבר וכינוי פרי יצירת רוחו של העם. יחד עם זאת מובלטת דמותו של משה. ההגדה המסורתית אינה מבליטה את משה רבנו מפני הרעיון המרכזי שחורז את ההגדה: אני ולא מלאך, ולא שליח, ד' הוא א-לקי ישראל וגואל ישראל. לפי השקפת מנסחי ההגדה החדשה הרי זה הפוך לגמרי: העם בעזרתו של משה גאל את עצמו. כך התהפך לחלוטין הציר המרכזי של ההגדה: א-ל שיצר העם, ומשה שאף הוא בא מהעם. מעניין לעקוב עוד אחרי מה שהוציאו ומה שהוסיפו. ההגדה מסיימת ב”התקוה” בהתאם להשקפתם הציונית. מצב טוב מאוד