בידספיריט | חיבור ספרותי שכתבה ילדה בארץ,

חיבור ספרותי שכתבה ילדה בארץ, על הילדים היהודיים הנספים בשואה ברומניה - 1941 - חיבור ספרותי שכתבה התלמידה דבורה מילר, ממגדיאל, בו היא מתארת את הצרות של יהודי רומניה בזמן השואה. הכותרת היא ”באניה בין עולים לארץ ישראל - שיחה בין עולים מארצות שונות”. ”... הצעיר התחיל בסיפור: ”הנני עולה מרומניה. עד לפני 2 חודשים ביקרתי בבית הספר העברי, אשר נמצא בעיירתנו הקטנה. אני ובני משפחתי חיינו חיי אושר... והנה באחד הימים התחילו האזעקות הרבות והדחופות, והפחד הלך וגדל עד לבלי נשוא...אחרנו את המועד. האויב חדר לארץ מולדתנו, החריבה נשים וטף רצח ואת דמם שפך כמים על פני רחובותיה של המולדת. הוא חדר אף לעיירתנו את בתינו הרסו את אבא ואמא הרגו ... כך נשארתי אני יתום וגלמוד וברחתי להיכן שרגלי הובילוני...' בהמשך המאמר מתארת הילדה את דבריו של זקן יהודי מפולין המספר: ”שנה חדשה צרה חדשה, כחלום נועז התפשטה השמועה כי היטלר עומד לפני שערי העיר, הפחד היה נורא, הנשים והטף התחבאו במרתפים מרוב פחד ואנו כגיבורים עמדנו על המשמר, אבל לצערנו הרב צבאו של האויב גבר עלינו ובלילה אחד חדרו הם לעיר, אותנו תפסו, ואסרו את נשותינו ובנינו רצחו, את בתינו שרפו ואת בית הכנסת המפואר החריבו...”. (המאמר  נכתב כחצי שנה לאחר שהוקם גטו ורשה בידי הנאצים, וכשנתיים לאחר ליל הבדולח). הרקע: תלמידי כיתות ז'-ח' בבית הספר עממי א' במושב מגדיאל נתבקשו לכתוב חיבור בנושא 'עם חסר קרקע ועם על אדמתו' וכן בנושא 'באוניה בין עולים לארץ ישראל'. לפנינו החיבור שכתבה אחת הילדות בכיתה, בשם דבורה מילר. איננו יודעים מי היא דבורה מילר, מלבד העובדה שבהיותה בת 19 (1947) היא נזכרת בעיתון 'הארץ' (3 באוגוסט 1947) היא נזכרת כאחת מהפצועות מהמאורעות בתל אביב, בו השתוללו ”אנשי הביטחון”. שני דפים גדולים, כתובים בצדם האחד. מצב טוב.