בידספיריט | מנורה יהודית כבדת משקל כ18

מנורה יהודית כבדת משקל כ18 ק”ג, לפי גרסת בית הכנסת נוז'יק בורשה, נרכשה על ידי אספן בחנות גופי תאורה ישנים שהוקמה בשנת 1941 עח ידי פטר מלצ'רק, חנות זו נמצאת כ100 מטרים מבית הכנסת, גימור מיוחד - נדיר ביותר - בית הכנסת נוז'יק בוורשה. כידוע, ורשה כמעט הושמדה במהלך מלחמת העולם השנייה. 85% מהעיר שכבו בהריסות. גם התיעוד הטכני של הבניינים לא נשמר. המרכז ההיסטורי שוחזר בתקופה שלאחר המלחמה מגלויות, תצלומים .... אבל Synagoga Nożyków הוא בית הכנסת היחיד ששרד בדרך נס. זה היה אחד מחמשת בתי הכנסת המרכזיים של העיר לפני המלחמה ואחד מכ -400 בתי כנסת בוורשה. ואכן, לפני המלחמה חיו בבירת פולין כ -300 אלף יהודים. גם בניין בית הכנסת הזה נפגע, אך רק מעט. הגרמנים שימשו אורווה כאורווה.  בית הכנסת הוקם בשנת 1898 - 1902 בכספו של זוג חסר ילדים ועשיר זלמן נוז'יק - סוחר טקסטיל ידוע ואשתו רבקה נוז'יק, ולכן נקרא בית הכנסת נוז'יק. כדי לטפל בסוגיות הקשורות להקמת הבניין, הוקמה ועדה שכללה את חברי הקהילה היהודית בוורשה המוערכים ביותר. אבוי, זלמן נוז'יק חי רק כשנה לאחר שבית הכנסת החל לפעול. הבניין נבנה בסגנון רומנסקי ומעוטר בתבניות ביזנטיות ומוריות. בשני חלקי בית הכנסת (החלק הגברי בקומת הקרקע ובחלק הנשי - ביציע) יכולים 600 אנשים להתגורר בו זמנית. בית הכנסת התפרסם במקהלתו, המורכבת מגברים וצעירים, בראשות אברהם צבי דוידוביץ '. המקהלה ליוותה את החאזאן וביצעה יצירות של סופרים מפורסמים. בזמנים שונים שרו שלמה גרשמן (אחיהם הצעיר של החזן הראשי המפורסם מרדכי גרשמן), משה לוינסון וגרשון סירוטה באיכותם של החאזאנים בבית כנסת זה. בית הכנסת נפתח לאחר השיקום בשנת 1993, ביום השנה ה -50 למרד גטו ורשה ב- 18 באפריל. בשנות ה -90 היה בית הכנסת יעד להתקפות אנטישמיות, ובשנת 1997 אף הוצת באש הבניין נפגע.  משה קוסוביצקי לאחר המלחמה החזיק כאן רקוויאם לכל היהודים שמתו בשואה, וזה היה בוורשה שעדיין הושמדה לחלוטין. ”בשנת 1946 משפחת קוסוביצקי חזרה לפולין, נהרסה על ידי המלחמה. מאות בתי כנסת בוורשה נהרסו עד היסוד, כמו גם את כל העיר. בדרך נס, רק אחד שרד - בית הכנסת נוז'יק. זה, בנוכחות הרב הראשי, ארץ ישראל הרצוג, כי האזכרה (הנצחה) נערכה למיליוני אנשים שמתו בשואה. אירוע זה נתפס בסרט התיעודי של נתן גרוס, שבזכותו הוא שרד עד היום. אני לא יודע עד כמה קשה לשפוט מבחינה מקצועית לפי התקליט הישן והאיכותי, אבל אין ספק שהביצוע של קוסוביצקי ”אל מלא רחמים” הוא השיא הרגשי ביצירתו, כחזן, כיהודי , כבן אדם.