16 Petach Tikva Street, Romema Center (2nd floor in elevator) Jerusalem, Израиль
Условия участия
Демо
Аукцион закончен
|
ЛОТ 111:
ראובן הכט, הציוני הרויזיוניסט שתרם מאונו ומהונו הרב במסירות נפש להצלת היהודים בהעפלה ערב השואה, מייסד ממגורות דגון ...
далее...
|
|
|
Стартовая цена:
$
50
Эстимейт :
$150 - $300
Комиссия аукционного дома: 20%
НДС: 17%
Только на комиссию
|
ראובן הכט, הציוני הרויזיוניסט שתרם מאונו ומהונו הרב במסירות נפש להצלת היהודים בהעפלה ערב השואה, מייסד ממגורות דגון בחיפה, ואיש רב פעלים למדינת ישראל כל ימיו, חתן פרס ישראל - אוסף של 14[!] מכתבים חתומים בחתימת ידו – אל ד"ר יצחק נבנצאל, מבקר המדינה
ד"ר ראובן רודולף הֵכְט (15 באוגוסט 1909, אנטוורפן – 14 באפריל 1993, חיפה) בן למשפחה יהודית עשירה בשוויץ. כבר בגיל 11 נכבש לבו על ידי הציונות, כאשר נתקל בכתיבה אנטי-ציונית בחסותה של האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית, שדרשו טמיעה בגויים, דבר שעורר תרעומת בלבו של הכט הצעיר.
למד בהצטיינות יתירה באוניברסיטאות בגרמניה.
ב-1933 עבד במשרדי ההנהלה העולמית של הציונות הרוויזיוניסטית בפריז, בהיותו כפוף ישירות לזאב ז'בוטינסקי. ב-1935 היה שליח בקונגרס הראשון של ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח) בווינה.
ב-1936 עלה לארץ ישראל. ב-1939 נשלח על ידי דוד רזיאל לארגן את ההעפלה באירופה ופתח משרד הגירה בציריך. בעת מלחמת העולם השנייה עמל על ארגון עליה מאירופה לארץ ישראל והיה חבר בוועד ההצלה של הסוכנות היהודית.
בשלהי שנות השלושים תרם מכספו לצורכי הציונות ובעיקר לעליית אף על פי, דבר שהקים עליו את חמת משפחתו. רק ב-1938, משחוקי הגזע אילצו את המשפחה למכור את נכסיה בגרמניה, נאות האב להודות כי בנו צדק.
ב-1937 ניסה להקים ממגורות לאחסון תבואה בנמל חיפה, ברם שלטונות המנדט הבריטי סירבו לתת לו רישיון. בשנים 1944–1947 נשא ונתן עם שלטונות בעלות הברית להשבת חברות הסוחר המשפחתיות, מאמצים שהוכתרו בהצלחה. ב-1950 הקים את ממגורות דגון בצוותא עם חברו מנוער יוסטין היידקר, שהן כיום מחסן התבואה הגדול בישראל. בשנים 1962–1973 היה חבר הנהלה של חברת "סילו" (Silo) ההולנדית. ב-1963 משמת אביו נעשה ראובן הכט לנשיא חברת "נפטון" בבזל. היה חבר הנהלה בחברת הכשרת היישוב, היה חבר הנהלה בחברת הספנות "לה רן" (Le Rhin). ב-1981 השיק את ממגורות אשדוד.
הכט החל לאסוף פריטי ארכאולוגיה המשתייכים לעם ישראל בארצו עוד מימיו הסטודנטיאליים, אוסף זה התרחב במרוצת השנים ובאחרית ימיו ב-1984 תרמו אותו הוא ורעייתו להקמת מוזיאון הכט. עוד משחר ימיו הניח את המסד לאוסף האמנות האימפרסיוניסטי הגדול שלו.
ב-1965 הקים את בית ההוצאה "שקמונה". הוא שימש כחבר בוועדות ממשלתיות: הוועדה הקבועה לעיצוב שטרות, מטבעות ומדליות, המועצה הארכאולוגית והוועדה הציבורית לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך והתרבות. הכט היה ממייסדי אוניברסיטת חיפה וחבר בוועד המנהלים שלה. קיבל פרסים רבים על מפעלי חייו. כמו כן כתב ספרים חשובים.
ב-1977 ראש ממשלת ישראל מנחם בגין מינה אותו ליועצו האישי, והכט התלווה אליו במסעותיו בעולם ובעיקר עשה שדלנות למען ישראל בקרבם של אנשי אקדמיה באירופה ובארצות הברית ונאם נאומי הסברה בכלי התקשורת השונים.
מצב: טוב מאוד
ד"ר ראובן רודולף הֵכְט (15 באוגוסט 1909, אנטוורפן – 14 באפריל 1993, חיפה) בן למשפחה יהודית עשירה בשוויץ. כבר בגיל 11 נכבש לבו על ידי הציונות, כאשר נתקל בכתיבה אנטי-ציונית בחסותה של האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית, שדרשו טמיעה בגויים, דבר שעורר תרעומת בלבו של הכט הצעיר.
למד בהצטיינות יתירה באוניברסיטאות בגרמניה.
ב-1933 עבד במשרדי ההנהלה העולמית של הציונות הרוויזיוניסטית בפריז, בהיותו כפוף ישירות לזאב ז'בוטינסקי. ב-1935 היה שליח בקונגרס הראשון של ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח) בווינה.
ב-1936 עלה לארץ ישראל. ב-1939 נשלח על ידי דוד רזיאל לארגן את ההעפלה באירופה ופתח משרד הגירה בציריך. בעת מלחמת העולם השנייה עמל על ארגון עליה מאירופה לארץ ישראל והיה חבר בוועד ההצלה של הסוכנות היהודית.
בשלהי שנות השלושים תרם מכספו לצורכי הציונות ובעיקר לעליית אף על פי, דבר שהקים עליו את חמת משפחתו. רק ב-1938, משחוקי הגזע אילצו את המשפחה למכור את נכסיה בגרמניה, נאות האב להודות כי בנו צדק.
ב-1937 ניסה להקים ממגורות לאחסון תבואה בנמל חיפה, ברם שלטונות המנדט הבריטי סירבו לתת לו רישיון. בשנים 1944–1947 נשא ונתן עם שלטונות בעלות הברית להשבת חברות הסוחר המשפחתיות, מאמצים שהוכתרו בהצלחה. ב-1950 הקים את ממגורות דגון בצוותא עם חברו מנוער יוסטין היידקר, שהן כיום מחסן התבואה הגדול בישראל. בשנים 1962–1973 היה חבר הנהלה של חברת "סילו" (Silo) ההולנדית. ב-1963 משמת אביו נעשה ראובן הכט לנשיא חברת "נפטון" בבזל. היה חבר הנהלה בחברת הכשרת היישוב, היה חבר הנהלה בחברת הספנות "לה רן" (Le Rhin). ב-1981 השיק את ממגורות אשדוד.
הכט החל לאסוף פריטי ארכאולוגיה המשתייכים לעם ישראל בארצו עוד מימיו הסטודנטיאליים, אוסף זה התרחב במרוצת השנים ובאחרית ימיו ב-1984 תרמו אותו הוא ורעייתו להקמת מוזיאון הכט. עוד משחר ימיו הניח את המסד לאוסף האמנות האימפרסיוניסטי הגדול שלו.
ב-1965 הקים את בית ההוצאה "שקמונה". הוא שימש כחבר בוועדות ממשלתיות: הוועדה הקבועה לעיצוב שטרות, מטבעות ומדליות, המועצה הארכאולוגית והוועדה הציבורית לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך והתרבות. הכט היה ממייסדי אוניברסיטת חיפה וחבר בוועד המנהלים שלה. קיבל פרסים רבים על מפעלי חייו. כמו כן כתב ספרים חשובים.
ב-1977 ראש ממשלת ישראל מנחם בגין מינה אותו ליועצו האישי, והכט התלווה אליו במסעותיו בעולם ובעיקר עשה שדלנות למען ישראל בקרבם של אנשי אקדמיה באירופה ובארצות הברית ונאם נאומי הסברה בכלי התקשורת השונים.
מצב: טוב מאוד
