בידספיריט | מברלין לשנחאי דרך סיביר –

מברלין לשנחאי דרך סיביר – 2 גלויות שמספרות את הסיפור המופלא של הצלת אלפי יהודים מגרמניה ערב השואה - עד לסוף שנות ה-20 חיו רוב יהודי גרמניה חיי רווחה במדינתם. הם שירתו בצבא הגרמני ותרמו לעם הגרמני באמנות, במסחר, בתרבות ובמדע, הרבה מעבר למשקלם היחסי באוכלוסייה. לאחר עליית אדולף היטלר והמפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933 האנטישמיות הפכה למדיניות הרשמית של המדינה, והתקבלו חוקים כחוקי נירנברג שדחקו את היהודים מכל תחומי החיים. רבים ניסו להימלט מן המדינה, אך כפי שכתב חיים ויצמן ב-1936 - ”העולם נראה כמחולק לשני חלקים. המקומות בהם לא יכולים יהודים לחיות, והמקומות אליהם אינם יכולים להיכנס”. ועידת אוויאן הראתה כי בסוף שנות ה-30 היה זה בלתי אפשרי ליהודי שרצה להמלט מגרמניה הנאצית למצוא מדינה שתקבל אותו באופן חוקי. בכל העולם כולו היה מקום אחד שבשביל להיכנס אליו לא היה צורך בויזה: שנחאי שבסין. הדבר המדהים בסיפור הזה, שהמקום היחיד הזה לא היה אצל בעלות הברית אלא דווקא אצל היפנים בעלי הברית של גרמניה הנאצית! כיצד קרה הדבר המופלא הזה? צריך לחזור לשם כך קרוב למאה שנה אחורנית החל משנת 1842 שיפוט וביקורת הדרכונים בעיר שאנגחאי ניתנו בידי ועדה בינלאומית אוטונומית, יפן, וממשלת הבובות הסינית ששלטה מטעמה באזורי סין שנכבשו על ידה, לא שינו את משטר הדרכונים המיוחד בשנחאי, וכך הפכה העיר למקום היחיד בעולם שהתיר כניסה ללא דרכון או אשרה. על פי ההסכמים הבינלאומיים שנגעו לשנחאי, נדרשה האשרה רק על מנת להזמין כרטיס ליציאה מאירופה, אך לא לכניסה לעיר. וכך בתקופת מלחמת העולם השנייה הגיעו לשנחאי כעשרים אלף פליטים יהודים מגרמניה ואוסטריה, שנמלטו מן השלטון הנאצי. חלקם הגיעו לעיר באמצעות אשרות שהנפיק להם פנג שאן הו, הקונסול הכללי של סין בווינה, וחסיד אומות העולם, שפעל בניגוד להוראות הממונה עליו. הפליטים היהודים התגוררו ברובע הונגקואו, שבשנות מלחמת העולם השנייה הפך ל”גטו שנחאי”. למרות היות העיר תחת כיבוש יפני מאז 1937, תנועת היהודים לא הוגבלה, אולם תנאי המחיה שלהם היו קשים, על רקע המחסור החמור במזון ובציוד בסיסי וכתוצאה מקושי במציאת מקורות הכנסה. משנודע לנאצים על הריכוז הגדול של יהודים שברחו מארצות הכיבוש הנאצי המתגורר בשנחאי, לחצו על בני בריתם יפנים להסגיר לידיהם את אלפי היהודים שנמלטו לסין, אך היפנים סירבו וכך נותרו היהודים בשנחאי, עד סוף המלחמה. הפריטים שלפנינו 2 גלויות שנשלחו מברלין לגטו שנחאי. הכתובת על המעטפה ”שנגחאי הונגקואו” שזהו הגטו היהודי. כיתוב בכתב יד: דרך סיביר לא רק הגלויות הגיעו לשנחאי דרך סיביר אלא גם היהודים מגרמניה עברו בדרך כלל דרך שם. עדות יפה על הנסיעה הארוכה הזו אפשר למצוא במרשתת ”לדורות” של ”יד ושם” העדות של גב' אוולין המרשלג. שתי הגלויות נשלחו כמה חודשים לאחר פרוץ המלחמה. האחת ב17.12.39 והשנייה ב29.1.40. שם המשפחה של השולחים זהה לשם המשפחה של הנמענים. כלומר מדובר בחלק מהמשפחה שהצליחו לצאת מגרמניה ולהגיע לשנחאי וחלק מהמשפחה שלדאבונם נשאר בעמק הבכא. הפניה במכתבים נרגשת: אהובי! המשפחה שהיגרה לשנחאי ניצלה מן המוות. אך מה עלה בגורל המשפחה שנשארה בגרמניה? האם גורלם היה כגורלם של היהודים שנשרו שם? אין אנו יודעים. מצב: טוב – טוב מאוד