בידספיריט | תעלומת רצח ד”ר יעקב ישראל

תעלומת רצח ד”ר יעקב ישראל דהאן – מכתבים היסטוריים מאת המתנקש עצמו!! מפקד ההגנה בירושלים אברהם תהומי, בו הוא מספר בפרוטרוט על הרצח ועל יוזמיו / + ארכיון מסמכים בנושא - קישורים לכתבות בתקשורת על הפריט ההיסטורי: *  המסמך ששופך אור על הרצח ההיסטורי  - ערוץ 7 *  מסמך מטלטל: כך תכננו ראש הממשלה והנשיא את רצח העסקן החרדי  - חדשות היהדות החרדית כך התקבלה ההחלטה לרצוח העסקן החרדי  - בחדרי חרדים ד”ר יעקב דה-האן, אשר נחשד על ידי חברי ההגנה כמי שמבקש לטרפד את הצהרת בלפור, ולגדוע הנוצצות הישועה לישראל אחרי אלפי שנות גלות, נרצח ביום בהיר. האחראים לרצח היו חברי ההגנה. יעקב דה-האן נשא בתפקיד בכיר ב'אגודת ישראל' בירושלים, והיה מגדולי הלוחמים בציונות. דה-האן יצא מתפילת מנחה בבית הכנסת בבית החולים שערי צדק, ספג שלושה כדורי אקדח, התמוטט ומת. היה זה הרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה. המשטרה הבריטית לא איתרה אז את הרוצחים וסגרה את תיק הרצח, אבל ראשוניותו, כמו גם מעמדם הרם של המעורבים בו, לא הניחו לפתרון התעלומה לשקוע עד עצם היום הזה. בשנת 1982 פרסם עודד ארצי מאמר ב'קתדרה' של מכון יד יצחק בן צבי: ”'המפעל - תולדותיו של תא מחתרתי בקבוצה החלוצית ופרשת רצח דה-האן”. להלן פירוט כמה מהמסמכים שלפנינו, ולאחריהם יובא סיפור הרצח והויכוח על זהות הרוצחים. א. פריט חשוב ממדרגה ראשונה! שני מכתבים חתומים מאת אברהם תהומי, הרוצח עצמו, בהם הוא מגולל את פרשת הרצח בפרוטרוט! והוא נוקב בשמו של מנהיג דגול של תנועת העבודה ומדינת ישראל שלקח חלק בהחלטה!! 1. מכתב מפתיע ומרתק, שאיננו חושפים כאן את תוכנו המלא, מתאריך 27 בנובמבר 1979 מאת תהומי אל עודד ארצי. ”שמחתי לקבל מכתב מחבר קבוצת השרון. מכתבך עורר זכרונות רבים. תתפלא ודאי לשמוע שלאחר בואי ארצה, בראשית שנות העשרים [...]”. ”אין זה נכון שעל חיסולו של דה-האן הוחלט בפגישת 'המפעל' ביבניאל. ההחלטה על זה נתקבלה בירושלים, ולא היתה זו החלטת ההגנה בלבד [...]”. ”אני מתנגד לפרסום הדבר כי אין ברצוני לתת חומר לאנשי [...] נגד תנועת העבודה”. והוא גם מבטל לחלוטין את עיקר טענתו של עודד ארצי: ”לאליהו בן חורין נודע הדבר ממני לאחר המעשה”! בהמשך המכתב הוא מציין על עצמו עובדה מעניינת, אשר לטענתו היא ש”יצרה את הרושם שהמעשה נעשה לפי החלטת 'המפעל'”. 2. מכתב ארוך מאוד מאת תהומי, בהונג קונג, 11.2.1980. חמישה דפים מודפסים במכונת כתיבה, עם הוספות בכתב ידו. בסוף המכתב חתימתו. את מכתבו הוא פותח בהכרזה דרמטית: ”עברו למעלה מחמישים שנה מאז קרו הדברים, וכמעט כל האנשים אשר היו קשורים בפרשה אינם בחיים. אין עכשיו כל סיבה שלא לספר את כל האמת”. תחילה הוא שולל את טענתו של עודד ארצי, לפיה 'המפעל' יזם את הרצח. ”זה לא נכון. אני הייתי בימים ההם מפקד ההגנה בירושלים, ואני יודע שעל חיסולו הוחלט בירושלים באישורו של יצחק בן צבי. בירושלים תוכנן המעשה, בירושלים נעשו ההכנות, ובירושלים הוצא הדבר לפועל... יכולה להיות רק אמת אחת”. לאחר מכן הוא מעיר על מספר טעויות נוספות, לפי דעתו, במאמרו של עודד ארצי. כן מתאר בהרחבה את יחסו של ז'בוטינסקי לטרור בכלל ולרצח בפרט. בהמשך הוא מתייחס לספר ההגנה של יהודה סלוצקי. ”יהודה סלוצקי ידע את כל האמת, אבל הוא סבר שמוטב לא לגרור את שמו של הנשיא לעניין זה. ומה היה זה מוסיף? זה היה גורם לסערה והיו מתחילים לחטט: מי עוד ידע? האם בן גוריון ידע?... יש לזכור גם שגם בן צבי עצמו היה חבר המערכת [של ספרי תולדות ההגנה]”. ”איזה עניין היה למערכת ספר תולדות ההגנה לכתוב שקרה זה? כל חברי המערכת היו מנהיגים או חברים חשובים בתנועת העבודה”. ”עם סלוצקי היו לי ויכוחים רבים [...] אבל ביושרו לא פקפקתי. ספר תולדות ההגנה איננו ספר אויבקטיבי, זהו ספר הכתוב ברוח מפא”י, אבל שקרים אין בו”. בהמשך הוא שולל הנחות מסוימות שכביכול גרמו לרצוח את דה האן, וקובע שהסיבה האמיתית היתה ”כאשר הוא ארגן משלחת אנטי-ציונית אשר הופיעה לפני השריף, נעשה ברור שלא היה גבול למעשי בגידה שלו. אז הוחלט לגמור אתו”. ב. מכתב מאת אחד מקוראי עבודתו של ארצי, בו הוא מספר על מידע נדיר על זיהוי הרוצח. ג. מכתב מאת מערכת הוצאת יד יצחק בן צבי, ובו התייחסות לעריכה ולהשמטות שביצעו ממאמרו הנ”ל של ארצי. 14.9.81, לקראת פרסום המאמר. ד. מכתב מעניין מאת המערכת הנ”ל, בין היתר נכתב בו: ”עניין אחד עדיין מטרידנו: זאב משי, האם יקבל בשלוות נפש את העובדה שמפרסמים את שמו המלא ואת סיפורו המסעיר?...”. 20.11.81. ה. מכתב מאת מערכת קתדרה, ובו שאלות והערות על טיוטת המאמר. 18.10.81. שלושה עמודים. ו. מכתב בן שלושה עמודים דפים (בראשו נכתב 'העתק') בכתב ידו של עודד ארצי ובחתימתו, ובו תיקונים והערות למאמרו. 20.10.81. ז. מכתב בכתב ידו של יורם צפריר אל עודד ארצי, הערות על כתב היד של המאמר. שני עמודים. 13.11.81. ח. התכתבויות נוספות של עודד ארצי עם חוקרים ועורכים, סביב מאמרו. ט. טיוטות של עודד ארצי מתוך מאמרו. י. גיליון 'קול ישראל' על פרשת הרצח. 1982. יא. תגובות שקיבל על מאמרו מאת קוראים שונים. יב. מכתב רשמי מאת מערכת 'העדה' של העדה החרדית, אל עודד ארצי, ובו מספר שאלות בקשר למחקרו, לקראת הדפסתם ספר לזכרו של דיהאן. חתום (בדפוס) יהודה משי זהב. 1983. יג. מכתב מעניין וחשוב מאת ישראל גלילי (לשער ראש המפקדה הארצית של ההגנה!) אל עודד ארצי, בעקבות קריאת מאמרו. 1983. יד. מכתב מאת יוסף נדבה, המספר על כך שקיבל מאת אברהם תהומי את העתק מכתבו אל עודד ארצי (הנזכר לעיל), ומבקש העתק של מאמרו של ארצי. טו. שני מכתבים מעניינים מאת שלמה נקדימון אל עודד ארצי. טז. כתבה בעיתון 'כך חיסלה ההגנה את דה-האן'. מתוך העיתון 'כל העיר' 1982. רקע היסטורי: בשנת 1973 התכנסו ישישי קיבוץ יפעת וחשפו לראשונה, בשיחות פנימיות מוקלטות, את קיומו של תא טרור יהודי מחתרתי בין השנים 1927-1923, אשר נקרא 'המפעל'. גולת הכותרת של פעילות התא, כך התברר,