Niepolomice Ghetto – Signature of Chaim Mamis, the Head of the Judenrat – Extremely Rare!

Niepolomice Ghetto – Signature of Chaim Mamis, the Head of the Judenrat – Extremely Rare!
גטו נייפולומיצה - חתימת חיים מאמיס ראש היודנרט הי"ד – נדיר מאוד!
עקב גודלו היחסי הקטן מאוד של הגטו נשארו ממנו שרידים מעטים. ידוע על עוד מכתב אחד דומה למכתב שלפנינו – נדיר מאוד.
בספטמבר 1939, כשבועיים לאחר כיבוש העיירה, העלו הגרמנים באש את בית-הכנסת המקומי ואת המקווה. בשנים 1940- 1942 הגיעו לנייפולומיצה, שהיו בה אז כ- 400 יהודים תושבי-קבע, כאלפיים יהודים נוספים, בעיקר מקראקוב. ב- 1942 היה מספרם הרשמי של היהודים כ- 2,500 נפש. נראה שב- 1941 נתמנה בנייפולומיצה היודנראט ובראשו הועמד חיים מאמס, וסגנו היה משה גרינבוים. תחילה עלה בידי היודנראט לשחד את המנהל הגרמני של לשכת העבודה ולשחרר את רוב היהודים מעבודות-כפייה במחנה פוסטקוב. משפחותיהם של אלה שנשלחו למחנה קיבלו עזרה כספית מן היודנראט. ב- 1942 דרשו הגרמנים כ- 900 יהודים מדי יום ביומו לעבודות-כפייה. הם הועסקו במחסני-הנשק בסביבה, בטיוב השדות, בתיקון פסי-הרכבת בתחנת הרכבת המקומית וכן בעבודות שחורות בנייפולומיצה עצמה. לעזרת הנזקקים אירגן היודנראט חלוקת מזון וכן מטבח ציבורי. במארס 1942 התקיימה בנייפולומיצה גם מרפאה. ביולי 1942 דרש מושל-הנפה הגרמני מיהודי נייפולומיצה קונטריבוציה בסך של 4,000,000 זלוטי. לאחר השתדלויות רבות של היודנראט הועמד הסכום על 300,000 זלוטי. הכסף שולם במועד בעזרתם של שני עשירים יהודים: זילברשטיין מטארנוב וצוקרמאן מקראקוב; כל אחד מהם תרם 70,000 זלוטי. ב- 20- 22 באוגוסט 1942 גורשו יהודי נייפולומיצה לווייליצ'קה. מאות אנשים, נשים, זקנים וטף צעדו בחום לוהט לווייליצ'קה. רכושם המועט של המגורשים הוטען על עגלות. מווייליצ'קה, שולחו רובם ב- 27 לאוגוסט לאחר שבוע של סבל ויסורים, רבים( מן המגורשים לא היתה קורת גג מעל לראשם), למחנה המוות בבלז'ץ; ורק יחידים מיהודי נייפולומיצה ניצלו.

הפריט שלפנינו
בקשת תרופות מהועד היהודי המרכזי בקרקוב עבור תושבי הגטו. חותמת אדומה של היודנרט. ליד החותמת חתימתו בכתב ידו של מאמיס ראש היודנרט בגטו.
מצב: טוב מאוד