בידספיריט | שני מכתבים שנשלחו מהדרגים הגבוהים

שני מכתבים שנשלחו מהדרגים הגבוהים של ממשלת הוד מלכותו בארץ ישראל: נציב מחוז חיפה [= מושל מחוז חיפה] והמזכיר הראשי של הממשלה בירושלים לקצין מחוז חיפה היהודי ברוך בינה - חתומים בחתימת ידם של האישים הבריטיים – תוכן מעניין! נדיר מאוד - הנציבים בארץ ישראל ונציב חיפה בתקופת המנדט הבריטי, ארץ ישראל חולקה למחוזות. במשך השנים נעשו שינויים בחלוקת המחוזות. בשנת 1946 נקבעו המחוזות הללו: מחוז עזה, מחוז לוד [שבירתו יפו. לא תל אביב!], מחוז ירושלים, מחוז שומרון [שבירתו שכם], מחוז חיפה ומחוז הגליל. בראשות כל מחוז עמד מושל המחוז שבדרך כלל היה קצין בצבא הבריטי. המושלים נקראו נציבים. תחת הנציב היה קצין העיר. הנציב חתום על המכתב שלפנינו. המכתב מתאריך 10.2.1945 המזכיר הראשי של הממשלה בירושלים היה התפקיד הבכיר ביותר מתחת לנציב העליון. המזכיר הראשי חתום על המכתב שלפנינו. המכתב מתאריך 9.1.1947 בשני המכתבים ניכרת ההערכה הרבה לקצין המחוז היהודי מר בינה. קצין העיר היה מר ברוך בינה איש רב פעלים בתולדות העם והארץ. נולד בקישינוב, בסרביה, רוסיה, י”ג ניסן תרנ”ב (1892), לאביו הרב שמעון הלוי . קיבל חינוך מסורתי עד שנספה אביו בפרעות קישינוב בשנת תרס”ג/כשאסף ישראל בלקינד את יתומיהם של חללי פרעות קישינוב והעלה אותם ארצה בשנת תרס”ד למוסד החינוכי שיסד במאיר שפיה, העלה גם אותו עמם וכאן קיבל חינוך עברי-ארצישראלי. אח”כ למד בבית-המדרש למורים של חברת ”עזרה” בירושלים, וכשגמר בו את לימודיו נתמנה למזכיר ועד המושבה חדרה. בפרוץ מלחמת-העולם הראשונה ב-1914 גורש מצרימה כנתין האויב (נתין רוסי) והיה פעיל בקאהיר בעבודת ההסתדרות הציונית, בארגון המכבי והצופים העברים, והיה גם נשיא הצופים בשנות 1914-18. כן היה מורה בבית-הספר של הקהלה. ב-1915 נשא לאשה את רחל לאה בת חיים ברוך חכמוביץ , מראשוני נוה צדק. גם הוא ממגורשי יפו בגלל נתינות רוסית וגם הוא היה מורה באותו בית-ספר. ב-1918 נתקבל לשרות במחלקת המודיעין של הצבא הבריטי (אינטליג'נס) כסגן הצנזור הראשי בקאהיר בדרגת לפטננט וכסגן העורך של העתון הצבאי ”פלסטין ניוס”. אחרי כיבוש הארץ נתמנה ב-1919 לעורך ראשי של ההוצאה העברית של העתון הצבאי בשם ”חדשות מהארץ'' (שנמכר אח”כ והפך לעתון היומי ”הארץ”) וכן היה צנזור העתונות העברית בארץ. כששוחרר מהשרות הצבאי שימש בחיפה כנציג ”ועד הצירים” (ההנהלה הציונית בצורתה הראשונה) השתתף במשא-ומתן עם האמיר פייסל, שהומלך על סוריה ואחרי גירושו משם על עיראק, ועזר בהכנה לחתימת ההסכם בין האמיר ובין ההנהלה הציונית. ב-1920 נתקבל לשרות ממשלתי כפקיד כקצין המחוז. בתפקידו זה היה אחראי על פעולות הממשל הבריטי ליהודים בכל מחוז חיפה. זה היה תפקיד בעל חשיבות בלתי רגילה שנלוו אליו קשרים מסועפים גם עם האנגלים והערבים וידע רב. תולדות חייו הם תולדות האומה מראשית הציונות: פרעות קישינב, עליה לארץ, גרוש מהארץ במלחמת העולם הראשונה, שיבה לארץ, מזכיר מושבה, הצבא האנגלי, יסוד עתון הארץ, ועד הצירים, משא ומתן מדיני בשם ההנהלה הציונית עם האמיר פייסל מצב: טוב