בידספיריט | גלויה, הדואר הגרמני ביפו וירושלים,

גלויה, הדואר הגרמני ביפו וירושלים, 1916, הפולמוס על ההברה הספרדית! מד”ר נחמן שליזנגר, גיבור הרוח, מנהל ”תחכמוני” ביפו ואח”כ מנהל בית הספר של ”עדת ישראל” בברלין עד לשילוח שלו ושל משפחתו לאושוויץ בשנת 1942 – נשלחה לרבי אליעזר מאיר ליפשיץ, נדיר! - גלויה, נשלחה בדואר הגרמני מיפו לירושלים אל ר' אליעזר מאיר ליפשיץ, 1916 רקע – תחכמוני, ד”ר שלזינגר ופולמוס ההברה הספרדית בית ספר תחכמוני ביפו הוקם על ידי הורים חרדים בעלי אוטנציה של תורה עם דרך ארץ וכיוון ציוני. בית הספר הוקם כתריס בפני החינוך החילוני הכפרני של הגימנסיה ביפו ואחר כך בתל אביב. הקמת בית הספר לוותה ב”בעיה” שכן היה חרם של גאוני ירושלים כנגד הכנסת לימוד שפות ולימודי חול. יחד עם זאת נהנה בית הספר מתמיכה רבנית, שכן היה ברור שרוב רובו של הציבור החרדי ביפו לא ישלח את ילדיו למקום שאין בו כלל לימודי חול. דעתו של הרב דיפו, מרן הרב קוק, הייתה תמיכה גדולה בבית הספר הזה כדי להציל את היהדות הדתית בישוב החדש מפני הרס הגימנסיה וגרורותיה. יחד עם זאת הרב הדגיש שוב ושוב שהחינוך היותר שלם הוא של תלמודי התורה, ונזף באלו שרצו לומר שכביכול החינוך של תחכמוני הוא העיקרי. כמו כן, בכלל החרם של רבני ירושלים הרב לא עמד רשמית בנשיאות המוסד. יחד עם זאת הרב מסר את נפשו להצלחת בית הספר. הרב העריך מאוד את כוחם של הרבנים מגרמניה לעמוד בראש חינוך מהסוג הזה. בראש ”נצח ישראל” בפתח תקוה עמד ד”ר משה אורבך, ת”ח אגודאי מפרנקפורט של הרש”ר הירש, ובראש תחכוני ד”ר נחמן שליזנגר, שאף הוא קנה את יראתו וחכמתו שם. אחד הפולמוסים המעניינים, שבגלויה שלפנינו, הוא על ההברה שתנהג בבתי הספר הללו, שכן ההברה הספרדית כבר קנתה את מקומה בישוב החדש. גם מרן הרב קוק נדרש לפולמוס הזה. ראה תשובתו שנדפסה בשו”ת אורח משפט. דעת הרב שלא לשנות את ההברה. וראה במשפטי עוזיאל מה שכתב בזה. ד”ר שלזינגר שב מאוחר יותר לגרמניה ועמד בראש בית הספר של הקהילה החרדית, של תורה עם דרך ארץ, ”עדת ישראל” בברלין. עם עליית הנאצים לשלטון נוצרו קשיים עצומים והתמעטו המורים והתלמידים. ד”ר שלזינגר היה המנהל האחרון. ב1942 נשלח לאושוויץ עם אשתו ותשעת ילדיו. אף אחד מהם לא חזר. הי”ד. רא”מ ליפשיץ, ת”ח, ממייסדי החינוך הדתי בארץ ישראל, היה מנהלו הראשון של הסמינר למורים של המזרחי בירושלים, שנקרא אח”כ על שמו.