בידספיריט | וזכר ציון לא יסור מלבי

וזכר ציון לא יסור מלבי עד עולם! גלויה, תוכן מרשים וחותמת חשובה, משמואל לוברסקי בצרפת אל יהושע אייזנשטאט ביפו, 1901 - לשון המכתב: פאריז אסרו חג ש”ת [שמחת תורה] התרס”ב אדוני הנכבד! כבושת גנב כי ימצא כן אבוש מפני אדוני כי לא כתבתי לכבודו שום מכתב. שני שבועות חלפו עברו מיום שבתי משוויץ אשר בו ביליתי את ימי הקיץ בחברת אחי העשולע אחי [שם לא ברור] ואחותי תחי' והנני תודה לאל בפאריז ולומד הרבה יען כי חוב גדול מוטל עלי חוב כל בני הנעורים לבחור לי דרך בחיים. אנכי חושב לעמוד לבחינה בשנה הבאה אל בית הספר הפוליטעחניקום אשר בליל [בצפון צרפת] ועלי לדעת בהאמוטעמאטיק [כנראה מתימטיקה] הזה. אז אשתדל בכל כוחי לבא לארץ ישראל יען כי שומר אנכי את הבטחתי וזכר ציון לא יסור מלבי עד עולם יען כי שם ביליתי את מיטב ימי. יכול להיות כי בשנה הזאת אלך לרוסיא לעבוד את עבודת הצבא. אולי אבי היקר יתן לי חופשה מהעול הזה יען כי [נבזה?] ונמאס הוא לי. חדשות אין לי. ברכת שלום למירה [לא ברור מה השם], לעניה, ומשפחתו. כתוב לי אדני הנכבד מאיזה חדשות בהעולם הציוני. אדרעס שלי [כאן בלועזית ש. לוברסקי והכתובת בפריז]. מן המכתב אנו לומדים שמדובר בצעיר, ושמוצא הצעיר הזה ברוסיה, ושאביו כפי הנראה עדיין שם, ואביו תופס שלמרות שבנו לא שם הרי הוא אזרח רוסי וצריך לשרת בצבא המולדת. ומפני זה רוצה שבנו ישרת בצבא שם. זמן חשוב היה שמואל בארץ ישראל והוא מגדיר אותו כמיטב ימיו. רצינות נפשו, אהבתו לארץ ישראל והשתקקותו לבוא אליה ניכרים היטב במכתב. חותמת הדואר הצרפתי ביפו. בל 312. מחיר קטלוגי של החותמת 120$ יהושע אייזנשטט [ע”פ ויקפדיה] היה חבר בתנועת חובבי ציון ועלה לארץ ישראל בשנת 1881, לאחר שנה שב לרוסיה והיה בין מייסדי הארגון החשאי בני משה (יחד עם אחד העם), שדגל בהכשרת הנהגה של יחידי סגולה להנהגת העם ולמימוש תחייתו המדינית בארץ ישראל. ב-1890 שב לארץ ישראל עם הגרעין המייסד של ”בני משה”, עבד בבנק אפ”ק (ממנו פוטר משום שהעניק אשראי ללקוחות בניגוד לכללי הזהירות המקובלים ותוך העדפת שיקולים ציוניים על פני שיקולים מסחריים [!] ושימש כמזכיר ועד חובבי ציון ביפו. בתפקידיו אלה הרבה לנסוע בארץ ישראל, בעיקר במושבות החדשות, והיווה כתובת לפניות מתיישבים. קצר לאחר עלייתו עבר להתגורר בירושלים. היה סופר פורה וכתב סיפורים קצרים מהווי החיים בארץ ישראל, היה חבר ובעל ברית של מנחם אוסישקין ותמך בו במאבקיו נגד תוכנית אוגנדה, נגד התערבות הברון רוטשילד במושבות, בעד העלאת חשיבותה ומעמדה של ירושלים בחשיבה הציונית ובעד החדרת השפה העברית כלשון לאומית רשמית. יחד עם אוסישקין הקים את אגודת ”חובבי ירושלים” לקידום היישוב היהודי בירושלים עליה בנשיאות הרב ראי”ה קוק, ועם ר' בנימין, קדיש סילמן, דוד ילין, בוריס שץ, יצחק בן צבי ורחל ינאית בן צבי ועוד. נפטר ב-1918, וקבור בהר הזיתים. מצב: טוב. שני חורים קטנים לתיוק.