בידספיריט | כתי”ק של גר הצדק המופלא

כתי”ק של גר הצדק המופלא רבי אברהם יעקב לעאן [ליאון]. הכומר והמסיונר שנהיה גר צדק! הדמות שהרב קוק התפעל ממנה, כרטיס הביקור שלו עם כתב יד קדשו! פריט יחידני. מעולם לא נמצא ממנו דבר במכירות! RRR - במהלך עבודתו המיסיונרית נחשף הכומר יוהן פרנץ לאמונה היהודית האיתנה ולטהרתה, וחש בושה מהשקר הנוצרי שמלא אלילות ואכזריות והתמלא ממנו בושה. התגייר עם משפחתו ועלה לארץ ישראל. שם פגש את מרן הרב קוק. יוהן פרנץ נורהאפט נולד בעיר פלאן (כיום בצ'כיה) בשנת תר”ח (1848) למשפחה נוצרית פרוטסטנטית. בשנת תרמ”ו נשא אישה נוצרית ששמה טרזיה בילק, ונולד להם בן יחיד, ושמו עמנואל נורהאפט. יוהן פרנץ השתלם במדעים, היה נוצרי אדוק ושימש כומר במוסד המיסיונרי הסקוטי בבודפסט. הוא פעל גם בלונדון בעבור המיסיון לצוד נפשות יהודיות ולהעבירן על דתן. במסעות אלו הוא התפלא שלמרות מצבם האומלל של היהודים הייתה אמונתם כה חזקה עד שלא הסכימו לוותר עליה בשום מחיר. בליבו התעוררה אז הערכה רבה כלפי האמונה היהודית, ובה בעת הוא הרגיש את האכזריות שבמעשיו כמיסיונר נוצרי. ”חשתי בושה על היותי נוצרי”, סיפר לימים. ”הלא נוצרים הם שגירשו את האומללים האלה מאוהלם, רצחו באכזריות זקנים וטף! ועתה אבוא אני ואסתמך על האהבה הנוצרית? דמי רתח בקרבי וחרפה כיסתה את פני כאשר עמדתי מול יהודים אלה וחשבתי על שליחותי. אז התחלתי להתעמק, להשוות ולשקול את השפעת הדתות”. לאחר מסעות נדודים הגיע בשנת תר”ן לאמריקה. בעת מגוריו שם התיידד עם כמה יהודים ונחשף לאמונה היהודית. הוא התחיל ללמוד תורה ועיקרי אמונה עד שהחליט להתגייר ולהיכנס תחת כנפי השכינה. הוא שלח מכתב לאשתו ובנו, ובו ביקש מהם לבוא לשיקגו. הם הגיעו אליו בשנת תרנ”א, ושלושת בני המשפחה התגיירו ושינו את שם משפחתם לשם לאון. לפרנץ קראו מעתה אברהם יעקב, לטרזיה – שרה לאה, והבן היחיד נקרא בנימין. ר' אברהם יעקב הקדיש את זמנו ללימוד התורה, ולאחר שמילא כרסו בה קיבל משרת דרשן. מפעם לפעם נקרא לבתי כנסיות לדרוש מעל הבימה ולעורר את הציבור לתשובה ולתיקון המעשים. בשנת תרס”ג עלה לארץ ישראל, ופגש את מרן הרב קוק. וכך אמר עליו הרב: אנו יודעים בין הגרים אנשי סגולה נפלאים. הכרתי גר צדק שהיה פה בעיר הקודש [ירושלים]. שמו היה רבי אברהם יעקב, והיו מכנים אותו בשם ליאון גר הצדק. רושם גדול היה עושה על כל מכיריו. הוא היה כומר בניו יורק בכנסיה גדולה ועשירה, ונשאו לבו להסיר מעליו את כל הבלי הכבוד וההרחבה שהיתה כרוכה במעמדו, ונכנס לתחת כנפי השכינה ונתגייר הוא ומשפחתו, ובא לירושלים ולמד בשקידה גדולה וביראת שמים אמיתית, עד שנעשה תלמיד חכם חשוב בגפ”ת. ”וזכורני שבשנת תרס”ו בערך בא לביתי ביפו, ואמר שיש לו להציע לפני בקשה […] אמר לי שראה מחברת שלי בשם 'אדר היקר' ששמה דיברתי על דיוקנו הרוחני של כבוד מורי חמי הגאון האדר”ת ז”ל. [המחברת] לקחה את לבבו בזה שרק היהדות יכולה להתפאר שיש לה בין האנשים הרוחניים שלה פרצופים טהורים כאלה, מה שרחוק מאד למצוא אצל [עמים] אחרים, ועל כן הוא רוצה שאתן לו רשות כשתהיה לו הזדמנות לתרגם את המחברת הנ”ל לשפות אירופיות שהוא יודען. מובן שהרשיתי לו בחפץ לב. ”אחרי אשר הארכתי עמו בשיחות פנימיות נפשיות, שאלתי ממנו אם יש לי רשות לשאול אותו באיזה אופן בא לידי הצעד הגדול הזה להיכנס לדת ישראל, אחרי חיים רחבים בתור כומר? אחרי התבוננות קצרה מצדו, שהכרתי שהוא תפוס ברגש עמוק מאוד, אמר לי שהעניין בא אליו מתוך רגש של הכרת תודה להשם יתברך, אחרי שנתרפא באופן פלאי ממחלה מסוכנת ומיואשת שתקפה עליו. ”[…]אבל, הוסיף גר הצדק לומר, זה גם כן הוכר לו בעומק הנפש, שדווקא אמונה א-לוהית טהורה שאין בה שמץ של אליליות, רק היא תוכל לאשר את האדם להביא אותו לידי אותה המדרגה האצילה הנובעת מקדושת האמונה, ועל פי הרגש הזה התחיל לפשפש באמונתו אם היא באמת נקיה מתערובות של אליליות. ובלב פצוע בא לידי מסקנה, שאי אפשר שיהיה תמים באמונתו בלא ערוב של מחשבה אלילית. […] ומאוד עגמה נפשו מזה, עד אשר שם את פניו לאמונת ישראל, שבה מצא את הטהרה הגמורה של אמונה א-לוהית טהורה, ונכנס בכל לבו ונפשו תחת כנפי השכינה, ומצא על ידה מחסה לנשמתו הרעבה לאור האמונה הא-לוהית בכל מילואה. ”גרים מסוג זה”, סיים הרב קוק את מאמרו, ”הנם החלק המאיר שבכללות גרי הצדק, שדבקות רוחם נשתלמה במה שקשרו את חייהם עם קדושת ישראל, וקדושת ירושלים עיה”ק ת”ו, עיר ד' שמה לנצח”. לאחר כשבעים שנה, בשנת תשל”ז, סיפר רבנו צבי יהודה הכהן קוק לתלמידיו: ”אברהם יעקב ליאון היה גר צדק מפורסם בירושלים. אני ראיתיו יושב לבד בבית המדרש בבתי נייטין, ליד מאה שערים, יושב מעוטר בטלית ותפילין ולומד גמרא בכל תוקף. גרי צדק הללו, אף על פי שהם לא היו במעמד הר סיני, שורש נשמתם היה שם” ('התורה הגואלת', כרך ב, עמ' קפא( פריט נדיר ביותר ורב ערך!