בידספיריט | תגלית היסטורית, סיפור שאינו ידוע!!

תגלית היסטורית, סיפור שאינו ידוע!! תלמוד תורה עם לימוד מלאכה לנוער החרדי ב”עץ חיים”, בישוב הישן, פרי רוחו של הרב קוק, בהסכמתו של ר' שמואל סלנט!!! כרטיס ביקור של רבי יהונתן הלוי איש הורביץ עם כתיבת ידו אל ד”ר משה וואלאך בעניין בית המלאכה שליד ת”ת עץ חיים ללימוד מלאכה לנערים, תרס”ט – פרי רוחו של מרן הרב קוק מיפו, בעידודו של מרן ר' שמואל סלנט – נדיר ביותר!! עדות מקורית בכתב יד יחיד בעולם ששרד על הסיפור שלא סופר!! - A business card of Rabbi Yonatan Halevi Ish Horvitz with his handwriting to Dr. Moshe Wallach regarding the workshop next to the Etz Chaim for learning crafts for boys, 5669 - the brainchild of Rabbi Kook of Jaffa, with the encouragement of Rabbi Shmuel Salant - Extremely rare!! The only surviving original handwritten testimony in the world about the untold story!! רקע רבי יונתן הלוי איש הורוויץ, עלה לארץ ישראל, לאחר ששימש ברבנות בחוצה לארץ, כדי לעמוד בראש כולל הו”ד ולהיות נציג הפקו”ם בארץ ישראל. שימש גם כראש שכונת הכולל בירושלים הלא היא שכונת בתי מחסה בעיר העתיקה. תחתיו התנהל משלוח הכספים הגדול לתושבי הארץ. הוא היה מחלקם הן לת”ח, הן לעניים והן למטרות ציבוריות ראויות. מרן הרב קוק פנה אליו על מנת שיממן את מסע המושבות המפורסם. הוא נענה בחפץ לב לעניין וביקש שהרב יוסף חיים זוננפלד, שהיה קשור עמו מאוד, ישתתף אף הוא במסע. כך יצאו למסע המושבות מרן הרב קוק, תלמידו ואיש סודו רבי יעקב משה חרל”פ, רבי יוסף חיים זוננפלד והרב יונתן הלוי איש הורביץ. בשנת תרס”ט הקים, בעידוד הרב שמואל סלנט את ”בית המלאכה דרכי חיים”, בית ספר מקצועי מבית ישיבת עץ חיים, ייחודי בנוף היישוב הישן!!! הסיפור המדהים תלמוד תורה עץ חיים, המוסד התורני הראשון שהוקם בירושלים (כבר בשנת תר”א) ובו לומדים מאות מבני הישוב הישן, הכריז על פתיחת מחלקה חדשה, הנקראת בית מלאכה 'מכון דרכי חיים'. שמו של המייסד: הרב יונתן בנימין הורביץ. אם ביפו היה חידוש בכך שתלמידים צעירים מקדישים את רוב שעות היום ללימוד מלאכה, כל שכן שבירושלים העתיקה, שרובה ככולה התבססה על תרומות ו”כספי החלוקה”, היה בכך חידוש גדול שתלמידים צעירים חרדיים ילמדו מלאכה. מטבע הדברים החידוש הזה עורר אי אלו מהומות מצד הקנאים שנבהלו מהחידוש. גם ב'דרכי חיים', כמו ביפו, התכנית הלימודית היא של שלוש שנים. הן אמת שבאותה תקופה נוסדו עוד בתי מלאכה ברחבי הארץ, אך בשונה מבית המלאכה ביפו ומ'דרכי חיים' בירושלים, היו כל המוסדות האחרים חילוניים. הקמתם היתה חלק טבעי מהתפתחות הישוב היהודי בארץ. לעומת זאת הקמת בית מלאכה בתוך 'עץ חיים', במעמקי הישוב הישן, היוותה חידוש רוחני וחינוכי עצום. שאפילו היום, עם הכמות הגדולה של מוסדות חינוך חרדיים, ועם כל הגיוון הקיים בהם, קשה לדמיין הקמה של מוסד יחודי כזה. בספרות המחקרית שנכתבה על הישוב הישן, כמעט והוא לא נזכר. למעשה, החומר היחיד שנותר מאז הנו חוברת צנומה שנקראת 'דרכי חיים', אשר נדפסה בירושלים בקיץ תרס”ט, ומתארת את הקמת המוסד החדש, וכוללת את הברכות החמות שקיבל מרבנים בירושלים ובעולם. והנה בעמ' 5 בחוברת מתברר דבר מדהים. מי שנתן את ההשראה להקמת המוסד החדשני במעבה הישוב הישן, היה לא אחר מהרב קוק, רבו של הישוב החדש, ומי שהקים באותן שנים ”בית מלאכה” גם בעירו יפו, במוסד 'שערי תורה': ”ועל הטוב יזכר הכהן הגדול מאחיו, ידידנו הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט”א הגאב”ד יפו והמושבות ת”ו, אשר היה ה' עמו, ויהי המתחיל בהוצאת רעיון זה לפועל בכוננו ביפו בית למוד מלאכה לחניכי הת”ת שערי תורה דשם, וגדולי רבני ודייני ירושלים הסכימו עמו והודו לו והעידו בחותמיהן על נחיצות העניין ותועלתו. אולם בעיר הקודש טרם נעשה דבר בעניין זה, כי חוסר האמצעים עמד לאבן נגף בפני התגלמות הרעיון הנעלה הזה במעשה”. לא זו בלבד, אלא שבעיתון הירושלמי 'חבצלת' נכתב כך (בגיליון י”ד באייר תרס”ט): ”האדון עוזרמן מנהל 'בית המלאכה שערי תורה' ביפו, שבא הנה לפני שבועות אחדים לייסד 'בית מלאכה' בתכנית הבית-מלאכה שביפו, הביא בשבוע העבר את הכלים הנחוצים, ובית המלאכה ייפתח אי”ה בעוד ימים אחדים”. ובכן, לא רק השראה העניק המוסד היפואי לאחיו הירושלמי, אלא שהמנהל ביפו הוא זה שמקים בפועל את המוסד בירושלים! לא פלא שתכנית הלימודים בשני המוסדות היתה דומה. ההסכמה העלומה והנה להפתעת החוקר התברר שיש אגרת עלומה שכתב מרן הרב קוק, שהיא כהסכמה וברכה על פתיחת המוסד הירושלמי הנ”ל! מתברר שמייסד 'דרכי חיים', הרב הורביץ, שהיה אז ממעריציו של הרב קוק, שלח לו בדואר עותק מהחוברת. עלומה – כי עד עתה לא היה ברור לאיזה סיפור היסטורי היא שייכת. הרב נהנה מאוד מהיוזמה הירושלמית, וכתב את האגרת הזאת, שלימים נדפסה בספר 'אגרות הראיה' אגרת רפט. הרב לא מסתפק בשבח המוסד החדש, אלא גם מתייחס לביקורת שנשמעה על המוסד מצד קנאי ירושלים: ”לשמחת לבבי הגיעני מכתבו היקר והחוברת הנכבדה. יאושר חיליה דמר, ידיד נפשי, על הטוב אשר יעשה עם עם ד' יושב ציון, ויהי רצון שיכירו וידעו הכל במהרה בקרוב, שאנו חייבים ללכת בדרכי חיים באמת, וישובו מדרכי חושך, שהם ההפך מהדרך אשר צוה ד' אלהינו ב”ה אותנו ללכת בה, לבחור בחיים של כבוד וכשרון”. בהמשך דבריו ערך הרב קוק פלפול תלמודי-הלכתי מרתק, ממנו עולה כי ”האומנות היא שקולה כתורה”, ”ואיך שייך לגזור על זה איסורים, ובפרט לעת כזאת עת לעשות לה' לחזק את ידי אמוני ה' בכל צד של חיזוק המוסיף אומץ בדרכי חיים”