בידספיריט | בלעדי! היסטוריה!! אוסף של 13

בלעדי! היסטוריה!! אוסף של 13 כרטיסי ביקור עם כתבי ידות של אישים, צוררי ישראל ואוהבים, שעמדו בראש הממשל והקונסוליות בירושלים, בתקופה העותומנית ובתחילת הכיבוש הבריטי, שלהי המאה ה19 ראשית המאה ה20 – כל הכרטיסים נאספו על ידי אספן ירושלמי מהאישים המפורסמים שלה, לפני יותר ממאה שנה! נדיר! נדיר! נדיר! - unique! A history that has never been seen in sales! Business cards with handwritings of personalities who headed the government and consulates in Jerusalem, during the Ottoman period and at the beginning of the British occupation, the end of the 19th century and the beginning of the 20th century - all the cards were collected by a Jerusalem collector from its famous personalities, more than a century ago! rare! rare! rare! 1. סובחי בי - מושל מחוז ירושלים ב1908, המחוז היחידי שהיה כפוף ישירות לשולטן ולשלטון בתורכיה, בגלל חשיבותו וקדושתו. המשרה הכי חשובה בארץ ישראל. 2. סעיד אל חוסייני - ציר מחוז ירושלים בפרלמנט התורכי בקונסטנטינופול. ממשפחת אל חוסייני המיוחסת והמפורסמת שהנהיגה את ערביי ירושלים. קרובם של המופתי אל חוסייני, המסית והגזען, ששיתף פעולה עם היטלר, ושל עבד אל קדר אל חוסייני מנהיג הכנופיות וערביי ארץ ישראל בג'יהד שלהם נגד הקמת המדינה היהודית. אל חוסייני, כשאר משפחתו התבטא, ערב בחירתו, נגד היהודים והבטיח להיאבק נגד קניות קרקעות על ידם. אולם בשיחות עם גורמים יהודים טען שעמדתו האנטי-ציונית נובעת אך ורק מרצונו להיות פופולרי בדעת הקהל הערבי. כהן בפרלמנט עד 1914. 3. אמין עבד אל-האדי - חבר המועצה המוסלמית העליונה, ומושל נפה. המשיך לכהן בתפקידו במועצה גם אחרי הדחתו של נשיא המועצה, המופתי חג' אל-חוסייני, ב-1937 בעקבות ההסתה נגד היהודים, ונטה לשיתוף פעולה עם הבריטים. 4. ג'ון דיקסון - הקונסול הכללי של בריטניה בירושלים ובארץ ישראל, 1899 - 1906. נולד בקושטא בשנת 1847. שירת שירות קונסולרי בלבנט. סגן קונסול, מוסול, 1872-76; סגן קונסול, ביירות, 1877-82; קונסול, דמשק, 1882-99; הקונסול הכללי, ירושלים, 1899 -1906. 5. קוסטאקי סבא - התובע הכללי הבריטי בארץ ישראל, לאחר כיבוש הארץ בידם. 6. וולטר האס - הקונסול הכללי של אוסטריה, בירושלים, בזמן הבריטים. 7. פאבלו יאריטה – קונסול ספרד בירושלים. אשתו, סילביה, הייתה שותפה עמו במפעליו. היא הייתה אישה משכילה מאוד, חובבת ירושלים וחובבת ארכיאולוגיה. השתתפה בעצמה, יחד עם ילדיה בחפירות ארכיאולוגיות בעיר. כמה דברים חשובים התגלו בחפירות על ידה. היא כתבה ספר בשם ”ירושלים”, שהיה הצלחה גדולה בזמנו. הקונסול ואשתו הקימו קולג' ספרדי ובו ספריה גדולה בבית הקונסוליה שקיים עד היום. 8. אנטון תומס גלאט – דרגומן [מתורגמן בין אנשים] הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים. אנטון היה דמות יוצאת דופן בירושלים. אמרו עליו שהיה חשוב הרבה יותר מהקונסול עצמו. הוא היה צאצא של משפחה נוצרית שחיה בירושלים ארבע מאות שנה. בהיותו מושרש בחוקים ובמנהגים העותומניים והחברתים בארץ, ובהיות כל השפות המדוברות שגורות על לשונו: תורכית, ערבית, גרמנית, צרפתית ואנגלית – שימש כמתורגמן של הקונסוליה. בגלל מומחיותו בחוקים ובמנהגים לא היה דבר בעיר שתושביה וכן כל רבבות הצליינים, התיירים והמבקרים בה לא נצרכו אליו. הכל היה עובר דרכו ומתנהל ביד רמה. בהיותו קשור גם למלון ניו גרנד הוטל [המבנה הגדול שקיים עד היום, במלוא הדרו ליד שער יפו, בתוך החומות] היו גם כל שוכני המלון, יהודים ונוצרים נזקקים לידענותו המופלגת ולשירותיו. הוא היה המוציא והמביא בכל העניינים. כרטיס שלפנינו בתורכית ובאנגלית. מעניין לציין שהתואר ”דרגומן” אינו נוהג היום בשפות הלועזיות. זו הייתה מילה נפוצה בארץ ישראל ובממלכה העותומנית, שיסודה ביוונית. 9. ד”ר מקס הס, הקנצלר דרוגמן של הקונסוליה הגרמנית בירושלים. ראה את ההסבר בפריט הקודם. 10. כרטיס בתורכית של אישיות בחשובה בממשל העותומני בירושלים – המחקר על זה נשאר לקונה. 11. כרטיס נוסף בתורכית של אישיות חשובה בממשל העותומני בירושלים – המחקר על זה נשאר לקונה. 12. אלכסנדר פיאני, נשיא לשכת הבונים החופשיים בארץ ישראל, ערבי נוצרי, יפו. בלשכה היו חברים מחשובי יפו: נוצרים, מוסלמים ויהודים. סיפור מדהים של שיתוף פעולה בראשית המאה העשרים בארץ ישראל. כיתוב בכתב ידו בצרפתית ובערבית, וחתימת ידו בצרפתית, 26.10.1900 13. חסיד אומות העולם, הקונסול החשוב מכולם, הקונסול האוסטרו הונגרי, יעקב פסקל. שותף בבנק חיים אהרון ולירו, איש עסקים וקבלן שהקים, בין השאר, את בית הדואר האוסטרי וסייע רבות ליהודי ירושלים ויפו במגעים מול השלטונות, בהסדר להקמתו מחדש של בית כנסת החורבה, רכישת מערת שמעון הצדיק, רכישת מגרשי נוה צדק וניסיון רכישת קברי המלכים. רוב היהודים האשכנזים בירושלים חסו בחסות הקונסוליה האוסטרו-הונגרית. ”אך טוב וחסד יוכלו לספר ממעשה הקונזול הנזכר”. - מכתבי סופרים, הלבנון, 19 בינואר 1876. עיתוני התקופה מכילים סיפורים רבים נוספים אודות הרתמותו של פאסקאל להצלת יהודים משרירות לבם של השלטונות העומניים גם של היהודים הספרדים, שלא חנו תחת דגלו. דירתו הייתה מעל בית הדואר האוסטרי אותו הקים וניהל. הבית הזה קיים עד היום ממש כמתכונתו אז. כמעט ואין יהודי שלא עבר ליד הבית הזה, אך דומה שמעטים הם היודעים דבר על הבית ועל הדר בו. זהו הבית שרואים כאשר נכנסים לעיר העתיקה בשער יפו ורוצים לפנות לדרך ההולכת אל הכותל דרך הרובע הארמני והרובע היהודי. נדירות הפריטים: נדיר ביותר. אי אפשר למצוא כמותם.