בידספיריט | תעודה נדירה ביותר בכתב ידו

תעודה נדירה ביותר בכתב ידו ובחתימתו של הגאון הקדוש רבי יוסף פיינער הי”ד זצ”ל מלודז' - תעודת אישור, כתובה על דף רשמי: ”יוסף פיינער, רב דתי ורשמי וחבר ועד הרבנים דפה לאדז...”. תרצ”ה. נדירות: נדיר באופן יוצא מן הכלל! לא השתמרו מכתבים ומסמכים ממנו כלל, ולא נראו דברים ממנו במכירות מעולם. פריט חשוב ומרגש במיוחד. הרב פיינער היה אחרון רבני העיר הממונים של לודז', שנשרף בכבשני הנאצים עם עדתו. נודע כצדיק תמים וחסיד נלהב, גאון נפלא ומתמיד גדול, גומל חסדים בגופו ובממונו במסירות נפש עילאית. הוא נולד בפיוטרקוב בשנת תרכ”ז (1867). בילדותו למד תורה בשקידה ובחשק רב, גם בתנאים הקשים. את תורתו למד בפיוטרקוב, שבאזור לודז'. הוא הצטיין בלימודיו, דן עם למדני העיר ושימש את רב העיר ממנו שאב תורה. בגיל צעיר הוסמך על ידו לרבנות. אחרי נישואיו זכה ונעשה מבאי ביתו של הרב הראשי, רבי אליהו חיים מייזל, ממנו קיבל את חינוכו הרבני. הגאון הבחין כי אברך זה נועד לגדולות, טיפח אותו וקירבו מאוד, עד שנעשה רבי יוסלה ליד ימינו בהוראה ובהנהגת הציבור. לאחר מספר שנים נעשה לעוזרו הראשי של הרב מייזל בלודז', בענייני דיני תורה, בהופעות בבתי משפט ממשלתיים ובקשר עם השלטונות. הוא השתדל רבות למען הכלל. בכל נסיעותיו הרבות בענייני ציבור, לקח עמו כרך קטן של חושן משפט וחזר על תלמודו פעמים אין ספור. בשל הליכותיו המעודנות, פקחותו ואצילותו, שליטתו בשפה הפולנית ובעוד שפות, אותם למד בכוחות עצמו, היתה לו השפעה רבה בחוגי השלטון, עד שמינו אותו לאחראי על הצבא במחוז לודז' כרב צבאי בדרגת אלוף משנה. הרב קיבל על עצמו תפקיד זה כדי לדאוג רבות לחיילים היהודיים, ואף הציל חיילים יהודים מעונשים קשים וממיתה. בימי הפוגרום בקישינוב ובימי מלחמת יפן והמהפכה פעל להבטחת חייהם ורכושם של יהודי לודז', ולקח חלק בהתארגנויות יהודי לודז' להגן על עצמם בכלי נשק. אחרי פטירת רבי אליהו חיים, נותרה לודז' תקופה ארוכה ללא רב. הרבנות המקומית ייסדה וועד רבנים חשובים, ורבי יוסף היה מן הבולטים שבהם. בימי מלחמת העולם הראשונה טיפל בפליטים היהודים שהגיעו לעיר בעקבות הקרבות שהתחוללו באזור ועזר גם לפולנים שפנו אליו. הוא פנה אל שלטונות הכיבוש הגרמני, ומתוך כבוד ואמון, הצליח להציל נפשות רבות מישראל. כשפרצה מלחמת העולם השניה ושלטונות פולין ברחו מזרחה ללובלין, רצו אנשי הממשלה הגולה להבריח אותו והעמידו לרשותו מכונית, אך הוא סרב לקבל את הצעתם, כי לא רצה לעזוב את בני קהילתו, אותם שירת למעלה מארבעים שנה. הוא הועבר לגיטו יחד עם 160 אלף יהודי לודז' וסבל עמם יסוריי גיהנום. מחודש אדר תש”א ועד הגירוש הגדול שהיה שם בתש”ב (9/1942), עמד הרב פיינר בראש הוועד של הרבנים בגיטו לודז שפעל בתיאום עם היודנראט. כאשר החמיר המצב בגיטו לודז' והנאצים חיפשו את הרבנים, הסתתר רבי יוסף בבית העלמין הישן. בחודש אלול תש”ד, 1944, נתפס והוצא להורג על קידוש השם. הי”ד. מצב בינוני-טוב. קרעים וכתמים.