בידספיריט | ”ציונה!” שירו המרטיט של הקדוש

”ציונה!” שירו המרטיט של הקדוש ר' חייקל לונסקי הי”ד, היסטוריון יהדות וילנה, עם הקדשתו – עותק יחיד בעולם! פריט היסטורי מרגש! - ”לארץ קדשנו נקומה נלכה, רבות הורגנו, שודדנו בגויים” – אלו הן מילותיו של הקדוש ר' חייקל לונסקי, שנרצח על ידי הנאצים. לפנינו תדפיס נדיר ביותר, אולי יחידי בעולם, ובו שירו של הקדוש ר' חייקל לונסקי הי”ד, ”ציונה”. מול מילות השיר, נדפסו התוווים מאת החזן הוילנאי אברהם משה ברנשטיין (מלחין ”השבועה”). בעמוד הראשון מודפסת עבודת אמנות, בה משולב שמו של המחבר עם שם השיר. חתימת האמן בדפוס. נדירות: עותק יחידי בעולם הידוע כיום מתדפיס זה. נושא את הקדשתו של לונסקי בעצמו, בכתב ידו ובחתימתו, משנת 1936 [תרצ”ה], לידידו ד”ר ישראל רובין, מחנך וסופר עברי נודע. רקע היסטורי: חייקל לונסקי (1881 – 1942) היה מגדולי הסופרים היידיים, ביבליוגרף נודע. הוא החל את יצירתו הספרותית בפירסומם של שני שירים ציוניים ב'לוח ארץ ישראל' לשנת תרס”ה, שיצא לאור בירושלים. אחד מהם הוא השיר ”ציונה” שנדפס כאן לפנינו שוב בפני עצמו על ידי לונסקי. במשך יובל שנים שימש כספרן ספריית שטראשון המפוארת, ונחשב בתור ההיסטוריון של יהדות וילנה. אבא קובנר הגדירו ”הפנקס החי של ירושלים-דליטא [=וילנה]”. כשה”חפץ חיים” הצטרך איזה ספר עתיק, היה שולח בקשה לספרן ר' חייקל. כשהיו ספקות לנחום סוקולוב בלונדון או לביאליק בתל אביב בדבר איזו יצירה בספרות העברית מימי הביניים, היו כותבים לווילנא, לר' חייקל היושב בספריה. הוא ידע וזכר הכל. אהב מאוד את ארץ ישראל, וחבר לאגודות ציוניות. אהבתו הרבה מתגלה בשיר שלפנינו. ”שם השמש זורח בגאונו, שם אביב נצחי, עדן גנים, שם נחונן אדמת אבותינו...”. למגינת לב הוא לא הספיק לעלות ארצה. עם כניסתם של הגרמנים לווילנה נאסר, ושוחרר בסוף אוגוסט 1941, ערב היכנסם של יהודי וילנה לגטו. לונסקי ובתו, מורה בתחילת שנות השלושים לחייה, נספו יחד בגטו וילנה ב-1942. ”הבה נרוצה, ננוס מן החשכה”, קורא לונסקי בשירו שלפנינו. אולם הוא עצמו לא הספיק לברוח. גורלו היה זהה לגורלם של רבבות יהודי וילנה, אשר נספו בידי הצוררים. ה' יקום דמם. אולם הקריאה של המרכז לחקר היהדות שנפתח בספרייה הלאומית של ליטא, בווילנה, עתיד להיקרא על שמו של לונסקי. גודל: 19.5x22.5 ס”מ. מצב טוב.