בידספיריט | קודש הקדשים! הסידור החסידי הראשון

קודש הקדשים! הסידור החסידי הראשון בעולם – חותמת האדמו”ר רבי יצחק מנחם מזינקוב [אפטא] זיע”א – קוריץ, תקמ”ה [1785] – סידור יקר המציאות שלא נראה מעולם במכירות! – הערות נוסח בכתב יד קדמון (אולי מאחד אבות החסידות) - משנת חסידים, מאת המקובל רבי עמנואל חי ריקי זיע”א, בו משולב נוסח סידור תפילה מכל השנה, כפי סידור האר”י הקדוש. עם סליחות, ”ורזא דשבת, וקפיטל קז בתהילים”. כולל הגדה של פסח. קוריץ, תקמ”ה [1785]. פרט השנה, הנדפס בשער הסידור: ‫ ”ש’מ’ר’ה’ נפשי כי חסיד אני”. [מסתבר שיש כאן רמז לכך שמדובר במהדורה חסידית ראשונה של סידור תפילה! כפי שיתבאר להלן]. נדירות: סידור נדיר ביותר, כמעט ולא השתמרו עותקים שלמים ממנו. מהדורה חשובה זו לא נראתה במכירות. חשיבות: רק במהדורות בודדות נדפס הספר 'משנת חסידים' יחד עם התפילות, באופן שהוא מהווה ”סידור” ממש. מהדורות אלו נדירות ביותר ומבוקשות מאוד. כל שכן המהדורה המיוחדת שלפנינו, שהיא ראשונה מסוגה בהיותה ”חסידית”, שהינה חשובה באופן יוצא דופן. לפנינו הסידור של האדמו”ר רבי יצחק מנחם מזינקוב, מגזע אפטא. בשולי הדפים למעלה מ-10 הגהות והערות נוסח ארוכות ומעניינות, בכתב יד עתיק. שער הסידור המקורי חסר, במקומו נוסף דף ובו נוסח שער (שונה לחלוטין מהנדפס) עם עיטורים. חציו הנמוך של השער מכוסה. א': הסידור החסידי הראשון בשער הסידור (אשר חסר בעותק שלפנינו) נדפס: ”גם הוספנו... ורזא דשבת [=”כגוונא”] וקפיטל ק”ז מתהילים...”. ואכן במהדורה זו נזכרים לראשונה בדפוס מנהגים חסידיים אלו - המנהג של אמירת ”כגוונא” בערב שבת, וכן המנהג לומר פרק קז בתהילים בערב שבת, מנהג המיוחס לבעש”ט. לפי דעתנו, סידור זה נדפס בשביל החסידים, וכנראה גם על ידם, וכפי שמורה הגימטריה של פרט השנה (כפי שהראנו לעיל). אבל יש מהחוקרים שרוצים לטעון להפך דווקא מתוך הסידור הזה שלפנינו, ולומר שמנהגים אלו אינם חסידיים במקורם, אלא נתייסדו על ידי המקובלים בבראד, והחסידים רק אמצו אותם בשנים הבאות, אולם אין הדבר מסתבר כלל ועיקר, מכמה טעמים. גם פרט השנה שהודפס בשער מעיד על חסידיותו של הסידור, כפי שצויין לעיל. על כל פנים החסידים הוסיפו לנוסח תפילתם את אמירת ”כגוונא”, הלקוח מהזוהר, אשר תוכנו מעלת שבת קודש. תפילה זו נאמרת בסיום קבלת שבת, לפני ”ברכו”, כדי להלהיב את לב המתפלל לאהבת השבת. בסוגריים נעיר כי אמירת ”כגוונא” היא חידוש גדול. לא מצינו בין הקטעים המוזכרים בסידור ובמחזור שיתקבל מנהג קבוע עבור ההמון כולו לומר קטע מן זוהר הקדוש, כי דברי ח”ן נמסרים בהצנע (ותפילת 'בריך שמיה' שמקורה בזוהר, אין בה דברים הקשורים לתורת הסוד, וכבר ב'זוהר' משמע שיש לומר 'ברית שמיה' בשעת הוצאת ספר התורה). פלא הוא שקבעו בסידור התפילה קטע שלם מספר הזוהר, העוסק בסוד ייחוד המידות העליונות. מנהג זה לא נזכר בכל ספרי הפוסקים הראשונים והאחרונים וגם לא בספרי המנהגים ובספרי האר”י והמקובלים האחרים. במשך שנים היה מקובל לחשוב שאמירת נוסח זה נזכרת לראשונה בסידור רבי אשר מרגליות שנדפס בלבוב בשנת תקמ”ח. אולם בשנים האחרונות גילו החוקרים (ובראשם ר' משה בלוי הי”ו) שכבר בסידור הנדיר שלפנינו נזכרת אמירה זו, בשער הסידור, ומשמע מלשון המדפיסים שעד אז לא נדפסו קטעים אלו בסידורים, וכאן לראשונה הם מובאים. יש לציין כי בעותק שיש בספריה הלאומית, ממהדורה זו, נדפס הקטע של 'כגוונא'. בעותק שלפנינו, שלכאורה לא חסרים בו דפים, הקטע לא מצוי. ועם זאת, זוהי לפנינו אותה המהדורה בוודאי, גם אם בגירסה שונה מעט. גם במפעל הביבליוגרפיה נרשם עותק כמו זה שלפנינו, שלא נדפס בו 'כגוונא', הגם שבשער הודיעו המדפיסים בחגיגיות על הוספתו. (ראו במאמר שפורסם במוסף 'קולמוס', תשרי תשס”ה, עמ' 25-29, ובמאמר 'מקורם הראשון של 'הודו' ו'כגוונא' בדפוס, היכל הבעש”ט כרך לב עמ' נט ואילך). ב': חותמת האדמו”ר הקדוש מזינקוב זיע”א בשער שבכתב יד מופיעה חותמת: ”חיים מנחם בהרב ח”ר זוסיא העשיל מזינקוב” (תקצ”ז-תרנ”ג) בנו של רבי משולם זוסיא מזינקוב בן רבי יצחק מאיר מזינקוב בנו של הרה”ק ה”אוהב ישראל” מאפטא. חתן הרה”ק רבי דוד טברסקי מטולנא. בשנת תרכ”ד הוכתר לאדמו”ר. היה מחשובי האדמו”רים ברוסיה, והשפעתו היתה גדולה. היו לו בתי חסידים משלו בעיירות רבות בפודוליה, בסרביה ואוקראינה. הרה”ק רבי אהרן מקארלין קרא לו ”גבורה שבגבורה”, ואכן נפטר ביום כ”ד בניסן – מידת ”גבורה שבגבורה”. השאיר אחריו כתבי יד מרובים שטרם נדפסו. ניכרים בסידור סימנים שונים המעידים על התפילות בו, ביניהן טיפות שעווה, כתמי דמעות, וכדומה. ג': ההגהות בכתב יד בסך הכל יש לפנינו כ-13 הוספות בכתב יד קדום: בדף ז ע”א תיקון מילה בכתב יד. בדף סב ע”ב תיקון מילה בכתב יד. בדפים כו – כז סימני שעווה. בספירה השניה, בדף ז' הוספה בכתב יד, שתי שורות. בדף ח הוספה ארוכה, כנראה בכתב ידו, בסדר הקרבנות. יתכן והכותב הוא אחר מזה שכתב את יתר ההגהות. בדפים טז – יז רישום [בעלות?] ”יוסף” ”בער”. בדף לח הערה בכתב ידו באילו ימים אומרים ”למנצח”. בדפים מ' ואילך, לפני כל ”שיר של יום” הוסיף הכותב בכתב ידו: ”היום יום... בשבת שבו היו הלווים אומרים בבהמ”ק”. בדף נב בתחתית העמוד הוספה בכתב ידו בנוגע לימים שלא אומרים בהם ”אל ארך אפיים”. בדף נז הוסיף לאחר שיר של יום רביעי את המילים: ”לכו נרננה וכו' עד ומלך גדול על כל אלקים”. בדף סג תיקון בכתב יד, בכתב יד מרובע. ד': השלמות בכתב יד בדפים שאחרי השער נרשמו בכתב יד (בכתיבות שונות, אולי מכותבים שונים) שתי ההקדמות לספר, וכן ”מפתח המפתחות” ו”מפתח העולמות”. לאחר מכן נרשמה ,הזהרה הראויה לעולם קטן”, וכן הדפים הבאים – עד דף ו בסידור, משם העותק שלם עד סופו. יתכן מאוד שהכותב הוא מקובל חשוב שהשתמש בסידור בראשית שנות הת”ר. צב, קס, [5], קסב-קסג, קכד-קלב דף. חסרים הדפים הראשונים כנ”ל והושלמו בכתב יד עתיק. גיל הפריט: 234 שנים. מצב: טוב. בלאי אופייני מחמת התפילות בסידור: כתמים,