מכתבו הגלוי של הרש"ר הירש רב הקהילה בפרנקפורט לרב מוירצבורג רבי יצחק דב במברגר על הפרדת הקהילות – פולמוס הרש"ר ...

מכתבו הגלוי של הרש"ר הירש רב הקהילה בפרנקפורט לרב מוירצבורג רבי יצחק דב במברגר על הפרדת הקהילות – פולמוס הרש"ר הירש והרב במברגר – גרמנית 1877, נדיר מאוד!

Bamberger zu Wuerzburg, auf seinen an denselben gerichteten offenen Brief, gewuerdigt von Samson Raphael Hirsch

רקע
התגברות רוח ההשכלה והרפורמה אצל יהודי גרמניה הפכה עם השנים את האורתודוכסים למיעוט בקהילות. החרדים לדבר ד' נלחמו על האפשרות לקיים את קהילותיהם ואורח חייהם בהתאם לתורה ולמסורה. אז הוציא הרש"ר הירש את פסקו הידוע על החובה לעזוב את הקילה הכללית ולהקים קהילה נפרדת. הוא ראה בהיפרדות מוחלטת מן הקהילה הכללית פתרון יחיד לדילמה שבפניה ניצבו הוא וחבריו לדעה ולקהילה. כך נולדה הקהילה הנפרדת הראשונה, "עדת ישורון" בפרנקפורט, שהרש"ר הירשעמד בראשה. בתקנון שלה נקבע כי "יהדות ללא הלכה לאו שמה יהדות וכי קיימת רק קהילה יהודית אחת זו שבה שלטון ההלכה מובטח".

אמנם רוב חברי הקהילה האורתודוכסים ובראשם אחד מעמודי התווך של הקהילה- ר' משה מיינץ, לא קבלו את דרישת הרב ונשארו חברים בקהילה הכללית. מעמדו וסמכותו של הרב הירש בקהילתו היו רופפים; מרבית צאצאי המשפחות הוותיקות שבפרנקפורט לא נענו לקריאתו לפרוש מהקהילה וכיבדו יותר את דעתו של ר' משה מיינץ, שהיה מקור סמכות ויוקרה בעיני רבים בעיר.

ר' משה מיינץ פנה לרב במברגר שנחשב לגדול הרבנים בגרמניה. הרב במברגר שבתחילה תמך בעמדתו של הרש"ר הירש בא לפרנקפורט ולמד את הסוגיא. אז להפתעת הכל פירסם את פסקו להישאר את בקהילה הכללית.

תגובתו של הרב הירש לא איחרה לבדו. הוא ענה תשובה מנומקת לרב מברגר שתחילתו בתלונה על פי דברי חז"ל שחכם שאסר אין חברו רשאי להתיר והמשכה בדיון הלכתי מקיף על השאלה עצמה. כך החל הפולמוס הגדול שתוצאותיו נמשכות עד עתה.
לפנינו תשובתו של הרב הירש לרב במברגר מאז.

נדפס בפרנקפורט על ידי י. קאופמן מטעם הרש"ר הירש 1887

מצב: בינוני - טוב