בידספיריט | מנהג ה”חאלאקה” בל”ג בעומר במירון

מנהג ה”חאלאקה” בל”ג בעומר במירון – פרסום מאויר בדיו מוזהב, עם ”שיר הפאות” - פריט מיוחד ויפה – ירושלים, תר”ץ – ”אז מקבל הילד פנים יהודיות”... - דף מודפס משני צידיו, עם איורים וכיתובים על חגיגת ל”ג בעומר במירון, בדגש על מנהג ה”חאלאקע” המפורסם. דפוס סלומון. ז' באייר תר”ץ [1930]. האיורים והכיתובים בדיו מוזהבת. נדירות: דף זה הנו נדיר מאוד כיום. ככל הנראה לא נדפסו ממנו עותקים רבים, וגם הם הגיעו לידיהם של ילדים, אשר לא נזהרו לשמור עליהם. הדף אינו רשום במפעל הביבליוגרפיה, ואינו קיים בספריה הלאומית וביתר הספריות בארץ, מלבד עותק יחיד השמור ב'אוסף הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי'. מעולם לא נראה במכירות פומביות. לפנינו עותק אותנטי ונדיר מהדפסה זו של ”שיר הפאות”, המספק הצצה ייחודית למנהג החאלאקה באותם ימים. תיאור הדף בעמוד הראשון מופיע הכיתוב הבא: ”חגיגת ל”ג בעומר – יום הלולא דרבי שמעון בר יוחאי זיע”א – מנהג ישראל תורה! כי האדם עץ השדה, וערלתם ערלתו את פריו... תינוק בן שלוש שנים מכניסים אותו לחדר ומחנכים אותו במצוות ומעשים טובים. ביום ל”ג בעומר נוהגים בארץ ישראל ובחו”ל להחליק (חאלאקען) את ראש הילד משערותיו, ומניחים פאות בצדעיו... ואז מקבל הילד פנים-יהודי, וניכר עליו שהוא מזרע ישראל...”. משני הצדדים איורים יפים של דמויות משה רבינו ואהרן הכהן. בעמוד השני נדפס ”שיר הפאות”, ביידיש, מנוקד. במרכזו מגן דוד עם פסוקים שונים. שמו של הכותב והמדפיס לא מוזכר בדף, אולם על פי מקורות שונים מתברר שהוא הרב מאיר הכהן ז”ל, שהיה פעיל ציבור ידוע ביישוב הישן. הוא הדפיס גם דפים דומים בשנות הת”ש (והם מצויים יותר), אולם בהבדל משמעותי: בעמוד השני, במקום ”שיר הפאות” היפהפה שלפנינו, הוא הדפיס טבלה מסוימת הנוגעת לחלאקה. גיל הפריט: 88 שנים. מצב טוב. קרעים בשוליים הרחבים, רובם ללא נגיעה במודפס.