בידספיריט | מכתב חיזוק מופלא בכתב ידו

מכתב חיזוק מופלא בכתב ידו של ”הסבא” הצדיק רבי ישראל אודסר, ”בעל הפתק”, אל ידידו ורעו רבי שמואל הורביץ – צפת, תרפ”ז - מכתב בכתב יד קודשו של ”הסבא” רבי ישראל בער אודסר זצ”ל. אל ידידו הצעיר רבי שמואל הורוויץ זצ”ל. המכתב קדום, נשלח בשנת תרפ”ז בעת מגוריו בצפת. תוכן המכתב: הרב אודסר מודה לידידו על דברי חיזוק ששלח לו, ”אי אפשר לצייר לך כמה החיית את נפשי המרה, זכות המצווה הזאת כדאי להגן עליך שתוושע מהרה”. ”ומה שביקשת ממני שאתפלל עבורך, אני רומה מאוד למסור נפשי וגופי בשבילך, ובפרט להרבות תפילות ותחנונים בשביל ישועתך, אשר זה כל מגמתי ותשוקת לבבי... אבל מה אעשה שנתרחקתי מאוד מאוד מכל וכול, עד שאיני יכול לפתוח את פי לדבר איזה דיבור דקדושה, ואני נחשב בעיני כאבידה לאחר יאוש...”. ”אני רואה שזה כמה וכמה ימים ושנים שאני חפץ ומשתוקק להיות איש כשר באמת... ולבסוף נעשה נגד רצוני...”. ”ובכן”, מסכם הסבא בענוונתנותו, ”אם אתה רוצה לזכות לישועה, אז תשתדל בכל כוחך לרחם עלי להתפלל עבורי... ”. בסיום מכתבו מדבר מעניין הרפואות. וכותב: ”השי”ת ירחם עלי מהרבה וירפא רפואה שלמה למען שמו בזכות רבינו הקדוש והנורא ננמ”ח זיע”א...”. רבי ישראל דב אודסר זיע”א רבי ישראל דב אודסר (תרמ”ו-תשנ”ה) היה מזקני חסידי ברסלב בדור הקודם, ומי שהיה צינור להעברת תורת רבי נחמן ותלמידו רבי נתן אל דורנו. לא רק כתבי היד עברו אצלו (כולל אלו שטרם פורסמו עד היום!) אלא גם המסורות שבע”פ מדמויות ההוד של החסידות – רבות מהן נשתמרו על ידו. הוא ינק את תורת מוהר”ן מפיו של רבו המובהק, איש הפלא רבי ישראל קרדונר זיע”א, אשר היה תלמידו המובהק של רבי משה ברסלבר, תלמידו של מוהרנ”ת. רבי ישראל דב היה דמות מושלמת של חסיד ברסלב אמיתי. כששאלו את זלמן שז”ר (שכיהן אז כשר החינוך, ולימים היה נשיא מדינת ישראל) על מה ראה להידבק דווקא ברב אודסר וללמוד ממנו, היה אומר: ”חיפשתי דמות של חסיד אמיתי, ומצאתי אותו”. כשהיה נכנס רבי ישראל ל”שול” במאה שערים, היו קמים לכבודו גדולי החסידים. אולם בעיני העולם הרחב הוא היה נראה כאיש פשוט בתכלית. רק מי שהכירו מקרוב ידע על גדלותו המיוחדת בתורה, אותה השתדל להסתיר כל ימיו, גם מבני משפחתו. צניעותו וענוותנותו היו באופן שאין דומה לו. כל ימיו ברח מפני הכבוד כמו מאש. רבי ישראל היה בעל רוח הקודש. לעיתים היה מדבר על גלגולי נשמות ועניינים נשגבים. חסידיו מספרים על מופתים רבים שעשה, והכל בהשקט ובענווה מופלגת. גודל התלהבותו ודבקותו בתפילה אין לשער. היה מרבה בהתבודדויות ביערות לילות שלמים. וכל ימיו היה מחזק על עניין התפילה וההתבודדות, באומרו: ”כל העולם חושבים שמי שעוסק בתפילה הוא עם הארץ, חושבים שהעיקר הוא להיות למדן ומפורסם, אבל תפילה עולה על הכל”. גם כשהיה מברך ברכה קצרה ושגרתית, כמו למשל לפני האוכל, היה עושה זאת בדביקות עצומה. כל מעשיו נבעו מתוך אמונתו היוקדת ועבודתו במסירות עצומה. את כל חייו, 106 שנים, הקדיש רבי ישראל להפצת תורת מוהר”ן מברסלב, במסירות נפש אדירה. קירב עשרות אנשים חשובים ליראת שמים וקיום מצוות, על ידי תורת רבו, והשקיע בכך את כל כוחותיו. גם את הדברים היקרים לו ביותר, מסר בשביל לחזק אחרים. כשביקשו ממנו חסידים בפולין את ספרי מוהר”ן, שלח להם את העותקים הנדירים והחשובים שהיו ברשותו. הספרים לא חזרו אליו, הם אבדו בשואה. דף, כתוב בשני עמודים. גודל העמוד: 20 ס”מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.