בידספיריט | מסכת תל חי ביריה, ליום

מסכת תל חי ביריה, ליום י”א באדר - מחזה בעקבות הגיבורים - חיבור היסטורי מרגש, שאינו ידוע ביבליוגרפית! [תש”ז?] - מסכת תל חי ביריה. ליום י”א באדר. נדפס על ידי ”ארגון 'בני עקיבא' בארץ ישראל, ההנהלה הארצית, מחלקת ההדרכה”. ”חוברת ג'”. חוברת מודפסת בסטנסיל, מהודקת בסיכות. מעטפת מאוירת, עם איור של פסל האריה השואג בתל חי, וביריה. חוברת זו אינה רשומה במפעל הביבליוגרפיה ואינה נמצאת בספריות בארץ. נדיר ביותר! ביריה מפורסמת עד היום כסמל ציוני חשוב. מדי שנה בשנה עולים קבוצות חניכי 'בני עקיבא' אל המקום, בי”א באדר, לזכר גבורת הבונים. גילוי החוברת שלפנינו הינו מרגש במיוחד! החוברת מורכבת משני חיבורים: הראשון, בן 6 דפים, הנו מחזה שנכתב על גיבורי תל חי ובראשם יוסף טרומפלדור. קטעי המחזה לקוחים מכתביהם של סופרים שונים ומנהיגים ציוניים, ומחולקים ל”מקשר”, ”דקלום”, ”מספר” ו”מקהלה”. לאחר תיאור קבורתו של טרומפלדור, בתפילה ”טוב למות בגליל”, מספר המחזה על הרוח שמסעירה את הצעירים לבנות את הגליל. ”תל חי נשרפה, אך לב ישראל חי...” ומתאר את העליה לביריה. ”הדבר היה ביום ה' כ”ז אדר א' נאספו כל חברינו אשר ישבו בביריה, ונשלחו לכלא עכו, על אשר נמצא נשק מגן במקום. פלוגות הצבא כבשו את ביריה כולה. מכל נקודות הישוב נשמע הזעקה: ”האנחנו נזניח ישוב עברי? נעלה לאדמת ביריה, לא נפר ברית העם עם אדמתו”. ”... ובאותו ליל, ליל י”א באדר, ביום העליה לתל חי, עלינו מחנות מחנות, מחולתא, מראש פינה, ומעין זיתים, מכל העברים זרמו אלפי אנשים לביריה. ברגל הלכנו, בחשכת הלילה עלינו בהר. הגשם הכה בנו, ברד ירד, הנעליים נתקעו בבוץ, בשקט הלכנו, חששנו שמא ירגיש בנו הצבא... כולנו הרגשנו: אנו מוכרחים להגיע אל ראש ההר... אחר כמה שעות הגענו.... הקימונו חומה, תקענו דגל על התורן במרכז החצר, וביריה ב' עמדה על מכונה”. עליה זו נקראה ”מבצע גידם”. לאחר מכן מתוארת החרבת ביריה על ידי הבריטים, והקמתה מחדש בשלישית על ידי אנשים מראש פינה [ביריה ג']. המחזה מסתיים באמירה: ”לא נתקנו ממך אדמת הטרשים, ובכ”ט אדר ב' תש”ו עלו חברי בני עקיבא לתקוע יתד בביריה, להמשיך עבודת ראשונים, לסקל מדרונות ההרים...”. וכן קטע מהשיר ”לא נזוז”, עם הקריאה בסופו: ”ועתה כי שבנו עד עולם לא נזוז”. כניעתם של הבריטים, וההסכמה על השארת המתיישבים היהודים בביריה נתפסו ביישוב כניצחון גדול. האירוע נתפס כניצחון מוסרי, כהצלחה של פעולה קולקטיבית, עממית, וכמסר ברור לממשלת המנדט כי על אף ”הספר הלבן” תמשיך ההתיישבות גם במקומות שנאסרו. על מגדל המים בכפר תבור, הניצב ליד הכביש הראשי, מתנוססת עד היום (!) הכתובת ”ביריה - שלנו”! החלק השני של החוברת, בן 4 דפים, עם שער נפרד: ”מסיבת שבת לחבריא א'”. חוברת ד'. בחלק זה שירים לשבת, מן המקורות וממשוררים שונים כמו ביאליק, וכן קטעי מדרשים על השבת. הטקסטים מחולקים ל”שירה” ו”קריאה”. לאחר מכן מובא דקלום קטע ספרותי: ”השבת המחוללה”, ש”כתבה נערה בגולה”, ולאחריו סיכום: ”כזה היה רצון הנעלה בגולה, לחזור לציון ולשבות בה את שבתותיה”. כאן מובא קטע קריאה על ”שבת בקבוצת אברהם” [של הפועל המזרחי, שהקימה את כפר עציון]. הדפים מודפסים בצדם האחד, בסטנסיל [שכפול]. מצב טוב. בלאי אופייני, כתמי זמן.